עמוד:195

התוצאה שהתקבלה מפתיעה משהו , משום שהיא אומרת שזווית השיפוע של השולחן המאפשרת תנועה שתת מהירות אינה תלויה במשקל הגוף , אלא רק במקדם החיכוך הקינטי בינו לבין המשטח . ר . חיכוך סטטי באיור 50 א מוצג גוף A נח על משטח B והכוחות הפועלים עליו . נניח שקושרים לגוף A גומיה , ומגדילים בהדרגה את המתיחות T ( איור 50 ב . ( כל עוד המשיכה אינה גדולה מדי , נותר הגוף במנוחה , כי בכיוון אופקי המשטח מפעיל על הגוף כוח חיכוך סטטי f בכיוון מנוגד לכוח T , ש " מנסה " להזיז את הגוף . כמובן שלשני הכוחות גדלים שווים ? f = T s 1 כשמגדילים את הכוח , T כוח החיכוך הסטטי גדל בהתאמה , עד שמגיעים לערך גבולי ( איור 50 ג ) והגוף נמצא על סף התנועה - כל הגדלה של T תגרום לגוף להיעתק ממקומו ולהתחיל לנוע . לכוח החיכוך הסטטי f יש , אם כן , ערך מרבי s שיסומ ו ב . /• * ™" כאשר מדובר בשני גופים מתכתיים , ןזז f שווה בגודלו לכוח T הדרוש כדי לנתק את האיחויים הנוצרים בין גבשושיות 2 s הגופים , כשאין תנועה יחסית ביניהם . ניסויים מראים כי לזוג משטחים מסוים ערכו של f נמצא בקירוב מצויץ s max ביחס ישר לגודל הכוח הנורמלי N הפועל על שני הגופים : ' s , max נוסיף קבוע פרופורציה : ( 7 ) u "ax = N miDD | 1 מקדם החיכוך הסטטי . // , מספר טהור , התלוי בסוגי החומרים מהם עשויים שני הגופים . בדומה למקדם s החיכוך הקינטי , הוא בקירוב טוב אינו תלוי במידת הליטוש ובשטח המגע ( המקרוסקופי ) בין הגופים . נדגיש כי שוויון ( 7 ) מבטא את ערכו של כוח החיכוך הסטטי המרבי , כלומר את כוח החיכוך הפועל על גוף הנמצא על סף תנועתו . 1 בדוגמה המתוארת באיור 50 ראינו כי החיכוך הסטטי תלוי בכוח הנגדי ! ; הוא "מתאים את עצמו " לכוח הנגדי כך שלא תהיה תנועה יחסית בין שני הגופים . מבחינה זו הוא דומה לכוח הנורמלי ה " מתאים את עצמו " כך שלשני הגופים לא תהיה תנועה יחסית בכיוון ניצב למשטחים . איוו : 49 תרשים כוחות של 00 ו המחליק ו \ ל שולחן >\ 01

מכון ויצמן למדע. המחלקה להוראת המדעים

ישראל. משרד החינוך


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר