|
|
עמוד:24
הבית השני , מרכז שז"ר , תשנ"ו . לפי צ'ריקובר אנטיוכוס סבר שהמהומות שקדמו למרד קשורות בדת היהודית ולכן רק דיכוי הדת יאפשר את דיכוי המרד . אנטיוכוס שגה בהערכתו , שכן , בהיותו מאמין בריבוי אלים לא הבין את מקומה של הדת בחיי היהודים ולא צפה את הדבקות של היהודים בדתם . בנושא הגורמים למרד ראו גם את המאמרים : י"ל לוין , הרקע לגזירות הדת ולמרד החשמונאים מ' שטרן , מרד החשמונאים ומקומו בתולדות החברה והדת היהודית . בנושא זה אפשר להיעזר גם בתיאורים המופיעים בספרי מקבים : מקבים א , פרק א , מא-נ / מקבים ב פרק ו , א-יא . 2 קידוש השם המושג קידוש השם , מופיע לראשונה בתקופת החשמונאים והוא מבטא את הנכונות למסור את הנפש ולא לעבור על המצוות . לתגובה זו של היהודים לגזרות היו השלכות רבות על דרכי התגובה של יהודים בימי הביניים , בימי גזרות ת"ח ת"ט ואף בתקופת השואה . על כן חשוב להקדיש דיון בכיתה לנושא זה . כדאי להגדיר את המושג , להבין את הגורמים לקידוש השם ואת האמונה שליוותה את המעשה : האמונה בייחודו של האל , בקיומו של עולם הבא ( הבטחת גן עדן למתים וגיהינום למלכות הרשעה ) וכן , אמונה בשכר ועונש . בעמ' 43 בפרק מופיעה השוואה בין סיפור האם ושבעת בניה כפי שמופיע בתלמוד לנוסח בספר מקבים . 'ב כדאי לעמוד על ההבדלים בין הגרסאות השונות ועל המטרה של הסיפורים בניתוח ההבדלים בין הגרסאות אפשר להיעזר במאמרים הבאים : . 1 יהושע גוטמן : האם ושבעת בניה באגדה ובספרי חשמונאים ב' , 'וד בתוך : ספר יוחנן לוי , מאגנס , ירושלים תש"ט , עמ' 26-28 . 2 צבי הבר , האישה ושבעת בניה , בתוך מעליות , י"ח , תשרי תשנ"ז , ביטאון ישיבת ברכת משה בעמ' 09 בפרק מופיעה התמונה : חנה ושבעת בניה . ניתן לדון בעצם בחירת הנושא כאיור לסידור בימי הביניים באופן הצגת הדמויות , הבעות הפנים ומטרת האיור .
|
|