|
|
עמוד:117
שנות - 80-ה תפנית : צמיחה ופיתוח בשנות השמונים השתנו פני הדברים ותהליכי פיתוח התרחשו בערי פיתוח רבות . השפעתו של התכנון הראשוני של העיירות פחת ושני גורמים חדשים תרמו לפיתוח : האחד - יכולתה של המנהיגות הפוליטית המקומית , בעיקר ראשי הערים וראשי עיירות הפיתוח , לקדם את הפיתוח הכלכלי ביישובם ולהתחרות בהצלחה על משיכת השקעות כלכליות בתעשייה ובתחומים אחרים , וזאת באמצעות פעולות יזומות למשיכת משקיעים . היוזמה המקומית התבטאה גם בתחרות על אוכלוסייה מבוססת , באמצעות פיתוח שכונות אטרקטיביות שכללו בעיקר יחידות דיור צמודות קרקע - וילות . "ים'קוטג"ו ראש עיריית יבנה , למשל , שינה לחלוטין את פני עירו בשנות השמונים באמצעות פיתוח שכונות של בתים חד-משפחתיים , על ידי השקעה במערכת החינוך ועל ידי משיכת קבוצה גדולה של אנשי צבא קבע שהיוותה גרעין ראשון של אוכלוסייה מבוססת בשכונות החדשות . אל קבוצה זו הצטרפו משפחות נוספות ובהן תושבים ותיקים של העיר שמצבם הכלכלי השתפר . גורם שני שהשפיע מאוד על דפוסי הפיתוח בערים שונות היה מידת קרבתן של הערים לאזורים המטרופולינים המתרחבים , בעיקר למטרופולין תל אביב ולמטרופולין חיפה . הקשיים של ערי הפיתוח בראשית דרכן עיירות הפיתוח שהוקמו בשנות החמישים המוקדמות של המאה העשרים סבלו מקשיים רבים . העיירות חסרו בסיס כלכלי , והרעיון שהן יהוו מרכזי מסחר ושירותים לסביבתן הכפרית התברר ככישלון . העיירות גם חסרו גלעין של אוכלוסייה מבוססת , והתרכזה בהן אוכלוסיית עולים חלשה . בעיירות שהוקמו משנת 1956 ואילך נעשה ניסיון ללמוד מטעויות העבר . תכנונן כלל בסיס כלכלי , שנשען על פי רוב על מפעלי תעשייה שהוקמו כבר בשלב הראשון של הקמת הערים , ובמידת האפשר נעשה גם מאמץ למשוך לערים החדשות גרעין חזק של אוכלוסייה ותיקה . החל מהמחצית השנייה של שנות החמישים נעשה מאמץ נמרץ לתעש את כלל ערי הפיתוח , וכך לפתור את בעיות התעסוקה שלהן . אך למרות התיעוש , ערי פיתוח שהוקמו ללא תכנון שהתייחס מראש להיבטי תעסוקה ואכלוס - כמו יבנה , קריית מלאכי ושדרות - סבלו במהלך שנות החמישים , שנות השישים ושנות השבעים מבעיות כלכליות וחברתיות קשות וקצב צמיחתן היה אטי . לעומתן , ערי הפיתוח שהקמתן הסתמכה על תכנון פיזי , כלכלי וחברתי מקיף יותר - כמו קריית גת ואשדוד - התאפיינו בקצב צמיחה מהיר יותר , בעיקר בזכות מקומות העבודה שהתפתחו בהן . אחרי מלחמת ששת הימים ( 1967 ) החלו ממשלות ישראל להשקיע יותר משאבים בתעשיות הביטחוניות ובפיתוח תעשיות של מוצרים המיועדים ליצוא . כמו כן הופנו משאבים רבים להתיישבות החדשה ביהודה ושומרון . פעולות אלה צמצמו את יכולתן של ערי הפיתוח המרוחקות למשוך לתחומן מפעלי תעשייה חדשים . ערי הפיתוח : מחולשה לצמיחה ולמשבר מחודש התפתחותן של ערי הפיתוח אינה אחידה . מיעוטן התפתחו היטב מאז הקמתן אך רובן ידעו עליות ומורדות במשך השנים בתהליכי הפיתוח שהתרחשו בהן , ויש מהן המתמודדות עם קשיים המפריעים להתפתחותן עד היום .
|
|