עמוד:104

תקציר בציבור הישראלי נקשר שמה של שדרות לזירת פעילות מוסיקאלית אינטנסיבית וייחודית . פעילות זו שהחלה להתעצב בתחילת שנות השבעים של המאה העשרים , פרצה לתודעה הישראלית במהלך שנות התשעים , באמצעות פעילות של שש להקות : " , "האצולה , "טיפקס" , "טאנארא" "כנסיית , "השכל "רנסנס" . "שפתיים"ו מיקומה הגיאוגרפי השולי של שדרות ויכולת ההשפעה המוגבלת של תושביה על המתרחש בזירה התרבותית בישראל הבליטו את ייחודה של פעילות זו בשדה המוסיקה המקומי , ומשכו תשומת לב תקשורתית רבה . במאמר זה אבקש להציג את השלבים השונים של עיצוב זירה מוסיקאלית זו , וכן לחשוף את המשמעויות החברתיות והתרבותיות שלה . כמו כן אראה כיצד הושפעה הזירה המוסיקלית הזאת ממערכת היחסים הייחודית שנוצרה בין תושבי שדרות לבין התושבים בקיבוצי שער הנגב הסמוכים במהלך שנות השישים והשבעים של המאה . 20-ה במרכז המאמר תוצג הפעילות המוסיקאלית של הלהקות " , "שפתיים " טיפקס" ו"כנסיית , "השכל שלוש הלהקות שפרצו לציבוריות הישראלית במהלך שנות התשעים והתפרסמו בקנה מידה ארצי . טענתי במאמר היא שפעילותן של הלהקות חושפת שלוש דרכים חדשות ושונות לכינונה של זהות מזרחית בישראל . הקדמה שדרות הוקמה בשנת 1951 כמעברת גבים-דורות . בשלב הראשון שוכנו בה עולים מאיראן ומכורדיסטאן , ובהמשך - עולים מצפון אפריקה ומרומניה . בשנת 1954 זכה היישוב למעמד של עיירת פיתוח , בשנת 1955 הוגדר כיישוב עירוני , ובשנת - 1958 כמועצה מקומית . בשנת 1996 היישוב הוכרז כעיר . שדרות ממוקמת במרכז המועצה האזורית שער הנגב , שהוקמה בשנת 1950 וכוללת עשרה קיבוצים ומושב אחד . מרבית מייסדי הקיבוצים בשער הנגב הם עולים מאירופה ומדרום אמריקה . מערכת היחסים הייחודית שנרקמה בין תושבי שדרות לבין תושבי הקיבוצים בשער הנגב חושפת * את הדינמיקה המורכבת שבין הקבוצות האתניות השונות בישראל . דינמיקה זו נובעת מהשקפה דיכוטומית * העורכת הבחנה בין שתי קבוצות אוכלוסייה . האחת האוכלוסייה האשכנזית - חיה בהתחדשות תרבותית ומדעית וצועדת אל עבר הנאורות והקדמה , והשנייה האוכלוסייה המזרחית - שקועה בניוון תרבותי ורוחני ועל כן מתויגת כנחשלת ופרימיטיבית . חשיפת הקבוצה השנייה למודרנה ועיצוב מחודש של זהותה , על פי המודל שהציבה הקבוצה הראשונה , נתפסו חיוניים לקיום התקין של החברה . קבוצה אתנית - קבוצת אנשים , שיש להם סימני היכר משותפים המייחדים אותם לאורך זמן מקבוצות אחרות . המאפיינים המשותפים לחברי הקבוצה הם תולדה של קשר היסטורי ביניהם , והם מתבטאים בשפה , בתרבות , במנהגים ובמסורת ולעתים גם בדת . דיכוטומיה - חלוקה או הפרדה חותכת בין שני דברים או לשני דברים ( או קבוצות , ( המנוגדים זה לזה או השונים זה מזה לחלוטין , לדוגמה שחור מול לבן , או דתיים מול חילוניים . חלוקה כזו היא לעתים גסה , ומתעלמת מכך שיתכנו גם אפשרויות ביניים וחלקים משותפים בין הקבוצות . מודרניות מן הצד האחר של ישראל : קולות מן העיר שדרות גלית סעדה-אופיר ז"ל המאמר פורסם בספר עידן - עיירות הפיתוח , בהוצאת יד יצחק בן צבי ירושלים תש"ע , והוא מובא כאן באדיבות המכון לחקר ארץ-ישראל ויישובה , יד יצחקצבי . המאמר הוא עיבוד לעבודת המוסמך ( M . A ) של המחברת . על המחברת ד"ר גלית סעדה אופיר 1971- ) ( 2008 הייתה סוציולוגית , מרצה ופעילה חברתית . במחקריה בדקה את ארגון המרחב והשפעתו על תהליכי כינון של זהות אישית וקולקטיבית . נפטרה בדמי ימיה סמוך להגשת מאמר זה .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית

ישראל. משרד החינוך


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר