עמוד:96

פיתוח בר-קיימא של תחבורה בישראל יורם שיפטן ורוברט אסחאק / היחידה להנדסת תחבורה וגאו-אינפורמציה , הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל פיתוח בר-קיימא מוגדר כפיתוח העונה על צורכי ההווה מבלי להתפשר על יכולתם של דורות העתיד לענות על צורכיהם שלהם . מטרתו של פיתוח תחבורתי ברקיימא היא להבטיח ששיקולים כלכליים , חברתיים וסביבתיים כאחד יובאו בחשבון בהחלטות על מדיניות תחבורה . חשוב להדגיש שהשיקולים האלה אינם סותרים זה את זה , אלא שיש למצוא את האיזון הנכון ביניהם . כשמדברים על קיימות , לא מתכוונים לניתוח המצב כדי להבין איך להימנע מאיום , אלא לגישה מערכתית המבקשת לבדוק , כיצד מקבלים החלטות מיטביות לטובת הכלכלה , הסביבה והחברה . אחת הבעיות העיקריות במערכת התחבורה היא קיומן של עלויות חיצוניות . הפרט המחליט להגיע למרכז תל-אביב ברכבו בשעות העומס , נושא בעלויות התפעול של רכבו ובעלות זמן הנסיעה . הוא אינו נושא בעלויות העיכוב שהוא גורם לנהגים רבים נוספים , ולא בעלויות הזיהום שהוא גורם להם ולכלל האוכלוסייה . כתוצאה מכך , יש במערכת עודף נסיעות ברכב פרטי , הגורם לעלות רבה למערכת . הפיתוח התחבורתי העירוני חייב להביא בחשבון את העלויות החיצוניות , כולל עלות הגודש ( בזבוז זמן , ( עלויות סביבתיות ( זיהום אוויר ורעש , ( בטיחות , ניצול שטחים ובזבוז אנרגיה . מטרתם של אמצעי מדיניות התומכים בתכנון תחבורה בת-קיימא היא תכנון משולב של תחבורה ושימושי קרקע , תכנון התומך בהפחתת הצורך בנסיעות , בהקטנת מרחקי הנסיעה , ובשינוי אמצעי הנסיעה מרכב פרטי לתחבורה ציבורית ולאמצעים לא ממונעים , מבלי לפגוע בפעילות . נוסף על כך יש לשאוף לשימוש בדלקים נקיים יותר ובטכנולוגיות רכב חדשניות , כדוגמת רכב היברידי * ורכב חשמלי . * לאור העלויות החיצוניות , מרכיב מרכזי בתכנון תחבורה בת-קיימא הוא אגרת גודש – אגרה שבאמצעותה גובים מהנהג את ההפרש בין העלות שהוא גורם למערכת לבין הסכום שהוא משלם . אגרה כזו יכולה לצמצם את הנסיעות ברכב פרטי לרמה הרצויה . להגבלת השימוש ברכב פרטי ניתן להשתמש באמצעי מדיניות אחרים , כגון הפחתת מקומות החניה או העלאת התעריפים שלהם , הסבת נתיבי תנועה לתחבורה ציבורית ועוד . השימוש באמצעים כאלו חייב להיעשות בזהירות רבה , תוך נתינת חלופה טובה של תחבורה ציבורית , והבנת התגובה של הנהגים לאמצעים אלו . אם כתוצאה מכך נהגים ייסעו לפריפריה , נגדיל את התלות ברכב הפרטי ולא נשיג את ? . 1 הביאו דוגמה לפרוייקט פיתוח כלשהו שנעשה בישראל ) לאו דווקא מתחום התחבורה , ) ובו שיקולים כלכליים דרסו בצורה גסה שיקולים חברתיים ו / או סביבתיים . . 2 למשתמש ברכב פרטי יש עלויות פרטיות , והוא יוצר עלויות חיצוניות . א . הסבירו את שני סוגי העלויות . ב . קראו את המשך הקטע והסבירו כיצד המחבר ממליץ לצמצם את העלויות החיצוניות . רכב היברידי - רכב בעל שני מנועים : מנוע רגיל ומנוע חשמלי . שילוב המנועים מביא לנצילות טובה יותר של הדלק ולפליטה מופחתת בכמות המזהמים . רכב חשמלי - רכב שבו מותקן מנוע חשמלי במקום מנוע בערה פנימית . המנוע החשמלי מקבל את החשמל ממצברים המותקנים ברכב . הוא יעיל יותר ממנוע בערה פנימית , ומייצר מעט מאוד זיהום ( אם מטעינים את המצבר באנרגיה ממקור מתחדש . ( פעילות של "מגמה , "ירוקה ארגון התנדבותי של סטודנטים , הפועל לקידום נושאי איכות סביבה ופיתוח בר-קיימא בישראל . הסטודנטים יוזמים הצעות חוק , מוציאים לפועל מאבקים סביבתיים , מפתחים מנהיגות סביבתית ומעבירים פעולות לחינוך סביבתי .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית

ישראל. משרד החינוך


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר