|
|
עמוד:79
תקציר מאמר זה מסרטט קווים להתפתחותה העתידית של ישראל בכמה תחומים גאוגרפיים . מחבר המאמר מזהה מגמות , תהליכים והתרחשויות שונות בהווה , ומנסה להסיק מהם לעתיד . המחבר מראה כיווני התפתחות ומשער את המשכם בעתיד . ישראל נמנית עם אותן מדינות , שעתידן שזור ומוטבע בכל מעשה של יצירה . במדינה זו , הדלה במשאבים הטבעיים ובשטח , תכנונו הפיזי של המרחב לקראת העתיד הוא בבחינת כורח . 56-כ שנים של פיתוח ובניין יצרו במדינת ישראל עובדות אין-ספור בערים , ביישובים כפריים , בחקלאות , בתעשייה , בנתיבי תחבורה , בריכוזי אוכלוסין , במרכז ובפריפריה . הנוף הטבעי והאנושי השתנה בה בהתמדה , ולא תמיד על פי הצפוי והנחזה מראש . והנה , בראשית שנות האלפיים עדים אנו ללחצים של גורמי פיתוח כלכליים , ציבוריים ופרטיים , ההולכים וגוברים בהתמדה במאבק על שינויים בשימושי קרקע בערים ובמרחב הבין-עירוני , וכל זאת בהעדר מדיניות תכנון ברורה ומגובשת מצד הממשלה האמורה לכוון את הפיתוח בעתיד . מן הראוי אפוא לבחון מנקודת מבט גאוגרפית ומרחבית , לאן מועדות פניה של המדינה בתחומי הקו הירוק , כיצד עשויה היא לעצב את דמותה לקראת הבאות , אילו סדרי עדיפויות לבינוי ופיתוח יהיו קיימים בה , וכיצד תיראה בעשורים הראשונים של המאה . 21-ה הרצון והצורך לדעת ולחזות את העתיד הם בבחינת נטייה אנושית מובנת הטבועה בקרב בני האדם , ביניהם גם מנהלי ארגונים , מוסדות וחברות ומנהיגי מדינות . יש הטוענים כי " העתיד כבר אינו מה שהיה , "פעם אך בכל זאת , העתיד הוא אתגר רוחני ומקצועי לרבים העוקבים אחר התרחשויות ההווה . העתיד מעורר דמיון אצל בני האדם לגבי אפשרויות האירועים השונים שיתחוללו וההתפתחויות שתתרחשנה בחברה האנושית . והנה נמצאים אנו כבר בראשיתו של האלף השלישי , כך שהאירועים בני זמננו מדביקים בקצב מהיר את העתיד , וכדברי אלברט איינשטיין : " אינני חושב אף פעם על העתיד , כי הוא ממילא מגיע מהר . "מדי ? . 1 מדוע , לדעתכם , טוען המחבר כבר בפיסקה הראשונה של המאמר שבישראל "התכנון הפיסי של המרחב לקראת העתיד הינו בבחינת ? "כורח . 2 חשבו : מהם הכלים העומדים לרשותם של אנשי מקצוע כגאוגרפים ומתכננים כדי לחזות את העתיד ? האם כלים אלה אמינים ומאפשרים לחזות את העתיד במדויק ? . 3 מהן שתי הבעיות שמעלה המחבר בפסקה השנייה של המאמר ? המפה העתידית של ישראל אלישע אפרת המאמר לקוח מכתב העת "כיוונים חדשים - כתב עת לענייני ציונות , יהדות , מדיניות , "ותרבות גיליון , 11 ספטמבר . 2004 על המחבר : אלישע אפרת , פרופ' ( אמריטוס ) באוניברסיטת תל אביב , הוא מחשובי החוקרים של הגאוגרפיה של ארץ ישראל . עבודתו פורצת הדרך בתחום התכנון הפיזי הניחה את היסודות לתכנון של מערך היישובים בישראל , רשתות התחבורה , שטחים פתוחים ואתרים היסטוריים לשימור ולשחזור . פרופ' אפרת היה מחלוצי השילוב של גאוגרפים ברשויות התכנון והביצוע בישראל . בספריו הרבים הוא הניח את תשתית הידע ללימודי הגאוגרפיה באקדמיה ובבתי הספר . על פועלו הרב ותרומתו לחברה בישראל הוענק לו פרס ישראל לחקר הגאוגרפיה לשנת תשס"ז . ( 2007 ) צפיפות האוכלוסייה , התפתחות הערים , צמצום השטחים הפתוחים – אלה הן חלק מהסוגיות המרכזיות הנידונות במאמר זה . הן נוגעות לא רק לראשי ערים , למתכננים , ליזמי נדל"ן ולפקחי שמורות טבע , אלא לכל אחד מאיתנו . בתמונה מימין : העיר תל אביב ושכנותיה יוצרות רצף אורבאני נרחב . בתמונה משמאל : דיונות החול האחרונות של העיר חולון ייעלמו כנראה גם הן תחת השטח הבנוי , ההולך ומתפשט .
|
|