|
|
עמוד:74
מסקנות עתודות הקרקע בישראל הולכות ואוזלות , ואילו קצב גידול האוכלוסייה והעלייה ברמת החיים הולכים וגוברים . התכנון נועד לכוון את פיתוח הקרקע בישראל , לקבוע את מידת ניצול הקרקע , את שימושיה וייעודיה השונים ולהשפיע על ערכי הקרקע . מוסדות התכנון בישראל קבעו עקרון יסוד המנחה את פעולות התכנון , ולפיו יש לנצל באופן מושכל את משאב הקרקע , למנוע בזבוז שלו , וליצור הזדמנויות לפיתוח . בדומה למגמה הכללית בישראל , עתודות הקרקע הזמינות לפיתוח במחוז חיפה מצומצמות אף הן . הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה של מחוז חיפה קבעה , בין היתר , כי יש לייעל את ניצול הקרקע ואת השימוש בה , ולהביא לשיפור חזות הסביבה העירונית . עוד קבעה הוועדה כי הפיתוח והבינוי בייעודי הקרקע ייעשו תוך שמירה על איכות הסביבה , על ערכי טבע , נוף ומורשת ועל השטחים הפתוחים . מכאן נובעת החשיבות בקידום תוכניות לשיקום המחצבות העזובות במרחב העירוני של העיר לצורך החזרת השטח למאזן הקרקעי , מניעת מפגעים סביבתיים ובטיחותיים ושיפור רווחת התושבים . ניתן לשנות את ייעודן של המחצבות העזובות לצורכי פיתוח עירוני , בהתאם להיצע והביקוש של שימושי קרקע , על ידי בחינת מיקומן במרחב תוך התבססות על ההגדרות של מוסדות התכנון . קיומן של מחצבות עזובות שאינן משוקמות באזורים המיועדים לפיתוח מעיד על אוזלת ידן של הרשויות המקומיות ופוגע ברווחת התושבים ובערך הנדל"ן . על אף שמוסדות התכנון הגדירו אזורים אלה כמיועדים לפיתוח עירוני , הרשויות המקומיות לא שינו את ייעודן של המחצבות העזובות ולא ניצלו את הקרקע במלואה למטרות פיתוח עירוני . מחצבות עזובות שאינן משוקמות במלואן הממוקמות בשטחים המיועדים לבינוי פוגעות ברווחת התושבים ומוציאות מהמאזן הקרקעי שטחים שניתן לנצלם למטרות פיתוח . הצורך בשטחי פיתוח ואי ניצול השטחים העזובים מצריך ניצול שטחים בלתי מופרים אחרים , וכתוצאה מכך לא נעשה שימוש מושכל במשאב הקרקע . הרשויות המקומיות ( עיריית חיפה ונשר ) אינן מנצלות את השטחים המופרים ואינן משביחות אותם בהתאם לצורכי התושבים . חשוב שהרשויות המקומיות יקדמו תוכניות פיתוח בשטחי המחצבות העזובות , על מנת להקים שכונות מגורים או אזורי תעשייה ומסחר או לשלב בין השימושים . ממצאי סקר המחצבות העזובות מעידים גם כי קיימת סכנה בטיחותית כתוצאה מקיומן של המחצבות העזובות , ומכאן ניתן להסיק כי לא בוצעו פעולות של הסדרת השטח בגמר ניצול חומר הגלם במחצבות אלו . יש לשלב את שטח המחצבה העזובה בסביבתה על ידי דרוג קירות החציבה ולבצע שיקום נופי למען הגדלת השטחים הציבוריים הפתוחים בתוך המרחב העירוני . הימצאותן של מחצבות עזובות בשטחים הפתוחים מעידה גם על כך שהרשויות הממונות על שמירת משאבי הטבע והסביבה ( המשרד להגנת הסביבה , רשות שמורות הטבע והגנים הלאומיים וקרן קיימת לישראל ) אינן עושות די על מנת לשקמן . הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה במחוז חיפה קבעה כי יש למזער את הפגיעה באיכות הסביבה , להביא לשיקום אזורים פגועים , להפחית מטרדים סביבתיים , מוקדי זיהום ומוקדי סיכון ולצמצם את תחומי השפעתם . דוגמה לכך היא מחצבת חרייבה הממוקמת בשטחים , שהוגדרו בתוכניות מתאר ארציות ובחוקים כמשאב טבע . המחלוקת המתמשכת מאז שנות 80-ה של המאה 20-ה על ייעוד השטח לשיקום מחצבה זו עוסקת
|
|