|
|
עמוד:70
שיטת המחקר מחקר זה נועד לאתר את מיקומן של המחצבות העזובות במרחב חיפה ( הכולל את העיר חיפה והערים הסמוכות לה - נשר והקריות ) בהתאם לשימושי הקרקע שנקבעו במדיניות התכנונית הלאומית . בחינת קיומן של מחצבות עזובות באזורים המיועדים לפיתוח לעומת אזורים המיועדים לשימור של שטחים פתוחים תסייע בקביעת הייעוד המועדף לשיקום אתרים כאלה במרחב חיפה . שיטת המחקר מתבססת על טכנולוגיית מיחשוב ממ"ג – מערכות מידע גאוגרפיות ( GIS ) * המאפשרת הצלבת מידע לצורך קבלת תמונה מרחבית של יחסי הגומלין בין שכבות מידע שונות באותו השטח . איתור וזיהוי המחצבות העזובות הממוקמות במרחב חיפה נעזר בעיבוד נתונים גאוגרפיים ממוחשבים באמצעות תוכנת . ArcGIS באמצעות תוכנה זו בוצע עיבוד רב-שכבתי משולב של נתונים מרחביים ונבחנו השיקולים הסביבתיים בתכנון מרחבי כולל ובר קיימא של אזורי המחקר . כמו כן נערך עיבוד לשכבות מידע ממוחשבות על ידי פעולת חיתוך בין סקר המחצבות העזובות לבין שכבות מידע של שימושי קרקע מתמ"א 35 * במרחב חיפה . סקר המחצבות העזובות נערך על ידי המכון הגאולוגי ויחידת המכרות שבמשרד התשתיות הלאומיות בשיתוף הקרן לשיקום מחצבות . גופים אלה סקרו ותיעדו 815 מחצבות עזובות בפריסה ארצית . ראוי לציין כי הסקר טרם הושלם והמידע שנאסף כולל את המחצבות העזובות מצפון הארץ ועד אזור אשקלון . הנתונים על אודות המחצבות העזובות בדרום הארץ עדיין חלקיים , ולכן צפוי שם מספר רב יותר של מחצבות עזובות . תמ"א 35 ( תוכנית המתאר הארצית המשולבת לבנייה , לפיתוח ולשימור ) מארגנת את המרחב הכולל של המדינה כמענה לצורכי פיתוח , פריסה מאוזנת של האוכלוסייה וטיפוח השטחים הפתוחים ונכסי טבע , נוף , חקלאות ומורשת . התוכנית מגדירה אזורים שלגביהם קיימות הוראות המגבילות את הפיתוח בתוכנית * המתאר המחוזית והמקומיות וקובעת כללים מחייבים לתכנון ולפיתוח עתידי , כאשר באזורים אלה בולטות מגמות השימור . לצורך המחקר חולקו אזורים אלו לשתי קבוצות בהתאם למטרתם ובהסתמך על ההגדרות בהוראות תמ"א 35 לשטחים פתוחים ולשטחים מבונים : . 1 שטחים פתוחים : בקבוצה זו נכללים אזורי יער וייעור , שמורות טבע וגנים לאומיים , ואזורים המיועדים לשמור על משאבי הטבע והסביבה . האזורים המיועדים לשמור על השטחים הפתוחים מתבססים על תמ"א 22 ( תוכנית המתאר הארצית ליער וייעור ) ופקודת היערות משנת ; 1926 ועל תמ"א 8 ( תוכנית מתאר ארצית לגנים לאומיים , שמורות טבע ושמורות נוף ) בהתאם לחוק גנים לאומיים , שמורות טבע , אתרים לאומיים ואתרי הנצחה . 1963-ח"התשנ . 2 שטחים מבונים : בקבוצה זו נכללים שטחים שאינם מיועדים להיות שטחים פתוחים אלא לבינוי . באזורים אלה מוגדרים שימושי קרקע שונים כגון מבני מגורים , מוסדות ציבוריים , מבנים המשמשים לתיירות ואזורי תעשייה או תעסוקה . שכבות מידע נוספות שבהם נעשה שימוש במחקר הם : שכבת מידע ממוחשבת של ? מדוע התרכז המחקר במחצבות עזובות ולא במחצבות נטושות ? מערכת מידע גאוגרפית - ( GIS ) מערכת מידע ממוחשבת המאפשרת ניהול וניתוח מידע גאוגרפי תוך שילוב והצלבת נתונים ממקורות שונים - שכבות מידע , מפות וטבלאות . יתרונן של מערכות אלו הוא ביכולתן להמחיש בפשטות תופעות מרחביות , ולכן הן משמשות מקבלי החלטות , מתכנני ערים , חוקרים ואף את הציבור הרחב . תוכנית מתאר ארצית ( תמ"א ) - תוכנית של תכנון ובנייה החלה על כל שטח מדינת ישראל , מקנה קווים מנחים לתכנון המחוזי והמקומי , ומשפיעה על נושאים שיש להם חשיבות כלל ארצית . את תוכניות המתאר הארציות מאשרת ממשלת ישראל , עקב חשיבותן והשפעתן הרבה . קיימות קרוב 40-ל תוכניות מתאר ארציות העוסקות במגוון נושאים : אזורי תעשייה ומחצבים , דרכים , תחנות כוח , יערות , שמירה על עתיקות ומקומות קדושים ועוד . תוכניות מתאר מחוזיות ומקומיות מוסיפות תכנון ספציפי , מפורט ומדויק על התכנון הכללי של תוכנית המתאר הארצית , תוך מילוי הדרישות הכתובות בה ומעקב אחר הקווים המנחים שהיא התוותה . ? מדוע חשובה ההצלבה בין שכבת סקר המחצבות העזובות ושכבת תמ"א ? 35
|
|