|
|
עמוד:18
יתרונות נמשכים של מרכז עירוני מתפתח מאז שהמרכז העירוני של תל אביב החל ליטול את הבכורה בתחום הפיתוח היישובי והכלכלי בקרב האוכלוסייה היהודית בארץ-ישראל , שוב לא היה מנוס מתהליך ‘ ההתגלגלות של כדור . ’השלג כאמור היתרונות ההתחלתיים של מרכז עירוני זה משכו אליו תושבים חדשים , עולים חדשים וותיקים בארץ , אשר למדו על היתרונות הטמונים בו . הצטרפו עולים שבאו בשנות העשרים והביאו עמם חזון של עיר בעלת תפקודים חובקי ארץ ואוכלוסייה אמידה המתגוררת בבנייני דירות בעלי מידות . חזון הכרך גבר עד מהרה על חזון שכונת הגנים , ותל אביב הפכה לעיר של ממש תוך שנים ספורות , כבר במהלך שנות העשרים . על עוצמתו של חזון הכרך שהניע את פיתוחה של תל אביב בשנות העשרים , לעומת חזון שכונת הגנים , ניתן להסיק מן העובדה ששכונת הגנים אחוזת בית זכתה להתקיים במתכונתה המקורית רק זמן קצר ביותר . עד מהרה , עוד בעשור הראשון של תקופת המנדט , צמחו בניינים עירוניים בסגנון ובממדים של כרך של ממש במקום הבתים המשפחתיים עטופי הגינות שהוקמו בשנותיה הראשונות של השכונה . המכלול האורבני שקם בתל אביב ונוחיות החיים שהייתה כרוכה בו , היו גורם משיכה חשוב לעולים שהגיעו מערי אירופה . אחד מראשי הגוש האזרחיהבורגני של תל אביב , ג’ איז’מוזיק , כתב על כך בצורה מפורשת באמצע שנות העשרים , בתגובה לגל העלייה הרביעית הגדול שהציף את תל אביב בבני המעמד הבינוני מפולין : ... “ הדבר היחיד שמשך את העולים לתל אביב היה זה שמצאו בה את כל הנוחיות שרגילים בהם באירופה : מאור אלקטרי , מים , קצת ניקיון , סינמה , אופרה ותיאטרון וגם בתי ספר פחות או יותר משוכללים ... הרחובות הומים , הרסטורנטים מלאים , בבתי הקפה עד שתיים בלילה שירה , נגינה . ”וריקודים אולם יש לציין , כי על פי רוב פעולות היזמות העירונית לא היו מלוות במעשה תכנוני צרוף בכל השלבים הראשונים של צמיחת תל אביב . בשטח פעלו קבוצות יזמיות שונות אשר כל אחת פעלה במרץ כדי להשיג מקסימום של פיתוח עירוני , אך בכל אלה לא היה ניכר תכנון כולל . היו אף תלונות על תוהו ובוהו ששרר בפיתוח העיר . קצב הפיתוח המהיר , שהונע על ידי הביקוש , ובמיוחד על ידי הפעילות היזמית האינטנסיבית שאפיינה את העשור הראשון של תקופת המנדט , אכן הוליד פגעים ניכרים מן הבחינה התכנונית בהתפתחותה של העיר . כתוצאה מכך , בעקבות הגידול המואץ של העיר שהצמיח גל העלייה הרביעית , החליטו אבות העיר להכין תוכנית עירונית ברמה המקובלת באותם ימים . הם הזמינו בשנת 1925 את אחד ממתכנני הערים החשובים של אותה עת , האדריכל פטריק גדס מבריטניה וזה הכין תוכנית לרבעים העתידיים של העיר , בשטח המשתרע בין רחוב בוגרשוב בדרום לנהר הירקון בצפון . יזמות תכנונית זו שימשה מנוף משמעותי לגידול השטח הבנוי של תלאביב מתוך כוונה להביא להקמת כרך אירופאי חדשני . האדריכל הסקוטי פטריק גדס ומפת תכנית המתאר הראשונה של תל אביב , אותה תכנן וכתב . האדריכל פטריק גדס היה הוגה חדשני בתחום תכנון הערים . גדס כתב את תכנית המתאר הראשונה של העיר תל אביב בשנים . 1929-1927 התכנית יצרה , בין היתר , את המערך הפיזי המשרת את תל אביב עד היום , ואת הבסיס הרעיוני שאיפשר גם את הרחבת העיר בשנות הארבעים והחמישים של המאה . 20-ה התכנון כלל רחובות ושדרות רוחב בניצב לים , כך שיאפשרו כניסת בריזה מכיוון הים , ורחובות אורכיים שיעודדו התפתחות מסחר בעיר , בשילוב עם תכנון כולל של גנים ציבוריים גדולים וקטנים השזורים במרקם העיר . שדרות רוטשילד הרחבות נתנו ביטוי לניסיון להקים את תל אביב כעיר גנים ( בתמונה למעלה . ( מהר מאוד נזנח רעיון עיר הגנים , ותל אביב התפתחה לכרך גדול וצפוף ( בתמונה למטה . (
|
|