|
|
עמוד:13
מרכז מנהלי של היישוב היהודי בארץ ישראל כשהחלה התנועה הלאומית היהודית , בעשורים האחרונים של התקופה העות’מאנית , הייתה זו יפו ואחר כך תל אביב הצעירה , ששימשו כאכסניה למוסדות שונים של ארגוני תנועה זו . ארגונים אלה העדיפו כבר בראשית ההתיישבות היהודית החדשה בארץ ישראל למקם את המרכז הארצי שלהם ביפו ולא בירושלים . הדבר בא לידי ביטוי בכמה אירועים בולטים , המבטאים את ראשית התחרות על ההגמוניה הארצית בין ירושלים ויפו , תחרות אשר הוכרעה בהדרגה לטובתה של יפו . השאלה היכן למקם את משרדי הארגון התיישבותי היהודי עלתה פעמיים בשנות השמונים של המאה , 19-ה ובשתי הפעמים התנהל מאבק בין יפו לירושלים , כאשר בסופו של דבר הבחירה הייתה להתמקם ביפו . בפעם ראשונה עלתה הסוגיה בשנת 1882 כאשר זלמן דוד לבונטין חיפש מקום לפעולתו של ועד אגודת ‘ יסוד , ’המעלה ולאחר שורה של ויכוחים בחר ביפו ולא בירושלים . בשנת 1885 חיפש קלונימוס ויסוצקי מקום לפעילותו של משרד הוועד הפועל של הוועד האודיסאי של ‘ חובבי ציון’ בארץ ישראל , ושוב התקיימה תחרות בין שתי הערים . גם הפעם גברה יפו של ‘ היישוב החדש’ על ירושלים של ‘ היישוב . ’הישן אך לא לפני שהושגה פשרה זמנית של קיום שני ועדים , האחד בירושלים והשני ביפו . בסופו של דבר פעל הוועד הפועל של חובבי ציון מיפו . כאשר בשנת 1908 נשלח ד”ר ארתור רופין להקים את המשרד הארץ ישראלי של התנועה הציונית , גם הוא בחר ביפו . לימים הסביר כי “ בחירה זו הייתה באותן השנים כדבר המסתבר כמעט מאליו בשל העובדה שרובו של היישוב החדש מרוכז היה , ”ביפו וכן בשל קיומם של מוסדות ציוניים אחרים כבנק אנגלו-פלשתינה , נציגות הוועד האודיסאי של חובבי ציון וחברת ‘ גאולה’ לקניית קרקעות . רופין ציין הסבר גיאוגרפי נוסף להחלטתו להתמקם ביפו , הסבר שאינו קשור בעיר יפו אלא באזור בו היא נתונה : “ טעם נוסף לבחירת יפו הייתה ישיבה בלב הגדולים שביישובים החקלאיים ראשון לציון , רחובות , פתח . ”תקוה ? האם גם כיום יש תחרות בין תל אביב-יפו לירושלים ? אם כן , במה מתבטאת התחרות ביניהן ? בתשובתכם תוכלו להיעזר בכתבה שעוסקת בתחרות ריצה בין שתי הערים ... ירושלים לעומת זאת נשארה מאחור , ובהדרגה איבדה את המעמד שהיה לה בתקופה העות’מאנית כמרכז הייצור העיקרי בארץ ישראל . במפקד התעשייה שנערך בשנת 1928 כבר היו הערים יפו ותל אביב יחדו הריכוז הגדול ביותר של פעילות תעשייתית בארץ ישראל בהשוואה לשתי הערים הגדולות האחרות – חיפה וירושלים . בשנת 1928 התפקדו ביפו ובתל אביב 4 , 323 מועסקים , לעומת 2 , 808 מועסקים בחיפה 3 , 316-ו מועסקים בירושלים . וכך מתואר המצב בירושלים בשנת : 1933 “ בירושלים מעיקה הרגשה של חוסר התקדמות . העלייה העברית היוצרת אינה מגיעה הנה , מלבד עולים מעטים המוזמנים על יד קרוביהם . יתר על כן : יש עזיבה מצד אנשי המקום ... מסחר ההלבשה והתעשייה הזעירה , שתפס פעם מקום חשוב בירושלים , ירד הרבה בזמן האחרון . היה זמן שירושלים הייתה מרכז המסחר של מוצרי תעשייה זעירה . כיום קונים בתל אביב אפילו חלק מסוחרי . ”ירושלים תחנת הכוח "רדינג" מייצרת חשמל בתל אביב החל . 1938-מ
|
|