עמוד:7

נמל מעבר וצומת דרכים תל אביב נשענה בראשית התפתחותה על תנאי הנגישות העדיפים שנוצרו ביפו , עם הפיכתה ההדרגתית לעיר נמל חשובה בארץ ישראל . באמצע המאה 19-ה הייתה יפו עדיין עיר נמל קטנה ששימשה בעיקר את התנועה הדלה של נוסעים ששמו פעמיהם לירושלים , העיר הגדולה ביותר בארץ באותם ימים . בעקבות מלחמת קרים החלה לחדור לארץ ישראל השפעה של מעצמות אירופה , והדבר התבטא בעיקר בפעילות אירופית מואצת בירושלים . צליינים נוצרים , תיירים אירופים ועולים יהודים החלו להגיע לארץ ישראל במספרים שהלכו וגדלו , ורובם המכריע עבר דרך יפו בדרכו לירושלים . מעמדה ? מה המשמעות של התפתחות תל אביב כצומת תחבורתי ראשי בישראל ? כיצד לדעתכם השפיעה התפתחות זו על יפו ? " ליתר הערים שבארצנו : כמו שכם , בית לחם , חברון , רמלה ולוד , שגם הן וסביבותיהן באות תמיד במשא ומתן עם יפו , וכמעט כל הסחורות שהערים האלה קונות או מוכרות עוברות דרך . "יפו סמילנסקי מתייחס גם אל העורף החקלאי שבסביבותיה של יפו , וכותב : “ גם הטבע * בעצמו העניק ליפו מתנה נדיבה , היא הפרדסים . אקלים סביבת יפו ואדמתה מסגלים מאוד לגדל תפוחי זהב , לכן התפשטו בה הפרדסים על שטח הגון ... ועתה מוסיפים עוד לנטוע על שטחים כבירים , עד כי כל האדמה הריקה שהייתה לפנים בסביבות יפו היא כעת נטועה בפרדסים ... וכן חייבת יפו ובפרט היישוב העברי שבה בעד התקדמותם * הרבה למושבות העבריות , שבשום מקום לא השתרעו כ”כ במספר כמו שבסביבות יפו . המושבות הכניסו זרם חדש של חיים חדשים ליפו וחלק גדול מעשרות המיליונים שהוציאו על יסוד המושבות העבריות ושכלולן התגלגלו לידי תושבי יפו ... ורק כשהחלו המושבות העבריות להיבנות קיבלה יפו דחיפה גדולה להתרחבות הישוב העברי בה . הודות ליצירת המושבות נראו ביפו הרבה ענפי מסחר ופרנסות שונות שלפנים לא היו שכיחים שמה . ” ... כדי לעמוד על חשיבותו של עורף יפו המיושב במושבות יהודיות להתפתחותה של יפו , נזקק סמילנסקי להשוואה עם חיפה וקובע : “ חיפה נמצאת גם כן על חוף הים , אבל רשת המושבות שבסביבתה קטן , וכן רחוקה היא ממרכזי ישוב . ”עברים סמילנסקי גם מתייחס להתקבצות של תושבים יהודים ביפו , המוכנים לעבודה וליזמות . הוא כותב כי : ... “ לחלק מבני ערי א”י שבחרו בעבודה , נולדה האפשרות להתיישב ביפו . ” ... סמילנסקי רומז כאן להבדל בין תושביה היהודים של ירושלים הסמוכים על ‘ החלוקה’ ( כספי תרומות שהגיעו מיהודי חוץ לארץ , ( לבין אלה הגרים ביפו , והוא ממשיך וקובע : “ כשנתבונן לחיי אחינו ביפו ניווכח , כי הדעה שיהודי א”י בכלל הם אוכלי לחם חסד הנה גוזמה בעלמא , ובפועל הפרנסה העיקרית אינה השנוררות והחלוקה ... כמעט כל הישוב העברי [ ביפו ] המוכשר לעבד ולהתפרנס בפני עצמו , אינו יושב בחיבוק ידיים , וכל הישוב עסוק בפרנסות שונות שהן מספקות לו את אמצעי הקיום . ” ... וסמילנסקי מסכם : “ הודות לכל הסגולות האלה תפסה יפו את המקום הנכבד ביותר במסחר בא”י , וגם רבים מאחינו הצליחו לכבוש להם מעמדים הגונים , ומפני זה אפשר למצוא בישוב העברי שביפו הרבה גרעינים המוכשרים לברוא ישוב בריא ונורמלי שיתקיים בלי תמיכות . ”ואמצעים הניתוח של זאב סמילנסקי המתייחס לסגולותיה של יפו , כולל כמה יסודות קלאסיים של הניתוח הגיאוגרפי : מיקום המעודד נגישות בתוך הארץ ואליה , מרכזיות במרחב כפרי-חקלאי ורוח של יזמות . יסודות אלה ואחרים שעמדו ביסוד צמיחתה של יפו כמרכז עירוני , המשיכו לפעול גם לצמיחתה המהירה של תל אביב . עורף חקלאי אזור חקלאי שתוצריו מועברים לעיר או לאזור עירוני כלשהו הקרוב לו . מושבה צורת התיישבות כפרית-חקלאית חלוצית בישראל של סוף המאה 19-ה ותחילת המאה . 20-ה מושבות רבות , כמו ראשון לציון , פתח תקווה , כפר סבא , 'וכו הפכו ברבות השנים לערים . ? תל אביב צמחה מיפו . אילו יתרונות של יפו ותושביה עזרו ותמכו בהתפתחותה של תל אביב ? ישן מול חדש – מבט מגבעת יפו העתיקה אל תל אביב . העיר החדשה תל אביב גדלה הרבה מעבר לממדיה של יפו העתיקה , ו"בלעה" אותה .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית

ישראל. משרד החינוך


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר