|
|
עמוד:123
התוספתא מפרשת ומשלימה את המשנה כאמור , המשנה אינה כוללת את כל ההלכות שנאספו בבתי המדרש של התנאים . הלכה שלא נכללה במשנה מכונה ברייתא ( בארמית : חיצונית , מלשון בר , חוץ , ( וכבר בדור הראשון לאחר סידור המשנה נוצרו קבצים שונים של ברייתות . אחד הקבצים של הברייתות שהגיע לידינו נקרא תוספתא , מלשון תוספת . הברייתות בתוספתא מסודרות לפי הסדרים והמסכתות במשנה , וגם היא כוללת שישה סדרים . חוץ מארבע מסכתות יש לכל מסכת במשנה מסכת מקבילה בתוספתא . בין התוספתא למשנה יש דמיון בצורה החיצונית וגם בתוכן , אך התוספתא שונה מהמשנה – היא פירוש למשנה ומוסיפה עליה . לפעמים הפירוש הוא של הלכות לא ברורות במשנה , והתוספתא מביאה את הטעם להלכה או את מטרתה או דוגמאות שממחישות אותה . יש גם משניות שהתוספתא משלימה את הנושא ומוסיפה עליו פרטים שאינם מופיעים במשנה או מביאה דעות חולקות . כמו כן יש מקרים שהתוספתא מביאה דעה החולקת על ההלכה המופיעה במשנה . את חיבור התוספתא מייחסים לרבי חייא , תלמידו של רבי יהודה הנשיא ; אך יש חוקרים החולקים על כך וטוענים כי רבי חייא חיבר קובץ משניות אבל אין הוא זהה לתוספתא שבידינו , ואילו את התוספתא ערך חכם שאיננו יודעים את שמו . רש"י – ר' שלמה יצחקי , ( 1105–1040 ) הידוע בכינוי פרשנדתא – מפרש הדת – היה מורה ומנהיג בקהילות בצפון צרפת . הוא פירש כמעט את כל התנ"ך , והוא המפרש העיקרי של מסכתות התלמוד הבבלי . רמב"ם – ר' משה בן מימון נולד בקורדובה שבספרד בשנת , 1135 אך בעקבות רדיפות נדד עם משפחתו למצרים , שם נפטר בשנת . 1204 רמב"ם כתב איגרות ותשובות , פירוש למשנה וספרים בתחומים מגוונים – הלכה רפואה ופילוסופיה – ונחשב לאחד מגדולי הפוסקים וההוגים היהודים בכל הדורות . את פירושו למשנה הוא כתב בהיותו בן שמונה עשרה . על קבלתה של משנת רבי יהודה הנשיא והיותה לספר הלכה מחייב השפיע רבי יוחנן 180 ) בקירוב , ( 279 - שעמד בראש בית המדרש בטבריה במאה השלישית לסה"נ . רבי יוחנן העמיד את משנתו של רבי יהודה הנשיא במעמד עליון על פני קובצי משניות אחרים . הוא גם ניסח כללי פסיקה כיצד להכריע במחלוקות המופיעות במשנה . לדוגמה , " רבי מאיר ורבי יהודה – הלכה כרבי יהודה , רבי יהודה ורבי יוסי – הלכה כרבי יוסי" ( עירובין מו ע"ב . ( רבי יוחנן קבע קביעה עקרונית שלפיה אם ההלכה מופיעה במשנה בלא מחלוקת ובלא הזכרת שם אומרה – כך הדין הלכה" ) כסתם . ( "משנה המשנה נהייתה לחיבור חי ונלמד , ורבו הפירושים להלכות המופיעות בה . לנוסח המשנה נוספו דברי פרשנים וכך נוצרו נוסחים שונים של המשנה . פרשנות המשנה הביאה גם להתהוות התלמוד – סיכומי דיונים על המשנה שנערכו בבתי המדרש . עם זאת , חכמי התלמוד עסקו בעיקר בחלקי המשנה הנוגעים להלכה , ולכן יש משניות שהדיון התלמודי בהן חלקי , או לא קיים . למשנה נכתבו פירושים לעתים כחלק מהפירוש לתלמוד , כגון פירוש רש"י , אבל היו שכתבו פירוש רק למשנה . הראשון שבהם היה רמב"ם . בפירושו למשנה הוא סקר את השתלשלות התורה שבעל פה מימות משה ועד ימיו והסביר את היסודות והעקרונות של התורה שבעל פה .
|
|