עמוד:113

לרבי יהודה הנשיא סמכויות ייחודיות את מקומו של רבן שמעון בן גמליאל ירש בנו רבי יהודה הנשיא , ובימי כהונתו 220–175 ) לסה"נ בקירוב ) הגיעה הנשיאות לשיא כוחה . רבי יהודה הנשיא היה הראשון מהחכמים שהתואר נשיא היה חלק בלתי נפרד משמו . כנראה הוא ריכז בידיו את מרבית סמכויות ההנהגה , מכיוון שבמקורות המיוחסים לתקופתו לא מוזכרים התפקידים של אב בית הדין או החכם . לרשותו עמדה מעין משטרה שסייעה לו באכיפה ובהוצאה לפועל של גזרי הדין שגזר על מי שהובאו להישפט לפניו . כנראה הכוח המשטרתי הוענק לו מטעם השלטונות הרומיים והוא אפשר לו לכפות את דעתו . נוסף על כך התיר השלטון הרומי לרבי יהודה הנשיא , כמו לנשיאים שקדמו לו , לאסוף תרומות בארץ ישראל ובתפוצות . התרומות מימנו את פעולות הנשיאות בדומה לתרומות שניתנו בעבר לבית המקדש . ההכרה של השלטונות הרומיים בתואר נשיא החלה כבר בימי רבן גמליאל ( עמ' . ( 95 הייתה זו הכרה יוצאת דופן בייחודו של עם ישראל ובאחדותו ולא הייתה לה מקבילה בעולם הרומי . רומא הכירה במנהיגים עירוניים , אך לא במנהיג לאומי , ואילו הנשיא שלט מטעמם על עם ישראל בארץ ובתפוצות , מינה אישים לתפקידים וייצג את העם . בכך הוכר עם ישראל בהיותו יחידה לאומית , ויש הרואים באוטונומיה ובמינוי הנשיא גם ביטוי של הכרה בדת היהודית . רבן שמעון בן גמליאל מבסס את מעמדו בתפקיד נשיא בשנים 180–150 לסה"נ בקירוב עמד בראש המרכז באושה רבן שמעון בן גמליאל , בנו של רבן גמליאל ראש המרכז ביבנה . רבן שמעון בן גמליאל נעדר משלבי ייסודו הראשונים של המרכז בגליל , שכן עדיין נאלץ להתחבא מהשלטונות בשל השתתפותו במרד בר כוכבא . כשהגיע רבן שמעון בן גמליאל לאושה הוא מצא בה חכמים שמילאו תפקידי הנהגה : רבי נתן היה אב בית הדין , ורבי מאיר – החכם . רבן שמעון בן גמליאל דירג מחדש את התפקידים בבית המדרש : בראש נשיא , השני אב בית דין , והשלישי חכם . רבי נתן ורבי מאיר התנגדו לצעד זה וכנראה ניסו להדיח את רבן שמעון בן גמליאל מתפקיד הנשיא . בתגובה ביקש רבן שמעון בן גמליאל לסלקם מבית המדרש , ורק לאחר התערבות חכמים נמנע עימות חריף . כדי לבסס את מעמד הנשיאות קבע רבן שמעון בן גמליאל כי " כשהנשיא נכנס כל העם עומדים מפניו ואין רשות לאחר מהן לישב עד שיאמר להן שבו" ( תלמוד ירושלמי , ביכורים ג , ג . ( עליית מעמדם של החכמים באה לידי ביטוי בכך שרבן שמעון בן גמליאל נאלץ להתחלק אתם בסמכויותיו . לדוגמה , עיבור השנים היה רק בסמכותו של נשיא הסנהדרין , אך בתקופת נשיאותו של רבן שמעון בן גמליאל ההחלטה של הנשיא לעבר את השנה הייתה תלויה בהסכמה של רוב החכמים . על אף חולשת מעמדו של רבן שמעון בן גמליאל בהשוואה למעמד שהיה לנשיאות ביבנה הוא נחשב למי שבתקופתו הונחו היסודות למעמד הנשיאות ונוסדה מחדש שושלת הנשיאות שניטלה מהחכמים בתקופה של מרד בר כוכבא . הנשיאים בגליל

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר