|
|
עמוד:107
חכמי אושה מתמודדים עם המשבר הכלכלי עם העברת מרכז ההנהגה לאושה חידשו החכמים את התהליך של לימוד התורה והפצתה שהחל בתקופת יבנה . חכמי אושה גם תיקנו תקנות שהמשיכו את דרכם של חכמי יבנה בשיקום חיי העם . התקנות סייעו ליהודים להתמודד עם הבעיות הכלכליות והיישוביות שנוצרו בעקבות הכישלון של מרד בר כוכבא . כמה מהתקנות של חכמי אושה עסקו בפדיון שבויים והן משקפות את המציאות שבה לאחר המרד יהודים רבים נמכרו והיו לעבדים . אף שחכמי אושה הכירו בחשיבות המצווה הם אסרו לפדות שבויים במחיר הגבוה מ"מחיר . "השוק על ידי קביעת התקנה הם ניסו למנוע מהשובים להפקיע את המחיר שדרשו תמורת פדיונם . הם גם הזהירו מפני ניסיונות להבריח שבויים ממקום מאסרם , מחשש שכתוצאה מכך ייענשו יתר השבויים . תקנה אחרת של חכמי אושה בנושא פדיון שבויים מלמדת על המציאות הכלכלית הקשה שלאחר המרד , שבה אנשים מכרו ביוזמתם את עצמם או את בניהם לעבדות . כדי למנוע את התופעה אסרו חכמי אושה לפדות את מי שמכר את עצמו ואת בניו לעבדות והתירו לפדות את הבנים מהשבי רק לאחר מות אביהם . תעודה הכינוס באושה חוקרים רואים בתעודה זו עדות להתכנסות החכמים שייסדו את המרכז החדש באושה ומעריכים כי היא התרחשה בשנת 138 לסה"נ . בשלפי [ בסוף ] השמד נתכנסו רבותינו לאושא ואלו הן : ר' יהודה , ורבי נחמיה , רבי מאיר , ור' יוסי ורבי שמעון בר יוחאי , ור' אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי ור' אליעזר בן יעקב . שלחו אצל זקני הגליל ואמרו : כל מי שהוא למד יבוא וילמד , וכל מי שאינו למד יבוא וילמוד [ כל מי שהוא מלומד ילמד אחרים , ומי שאינו מלומד יבוא ללמוד . [ נתכנסו ולמדו ועשו כל צרכיהון [ עסקו בצורכי ציבור . [ כיון שהגיע זמנם להפטר אמרו : מקום שנתקבלנו בתוכו אנו מניחים אותו ריקם [ בלא אמירת דברי תורה !?[ חלקו כבוד לר' יהודה שהיה בן עיר . ולא שהיה גדול מהם בתורה , אלא מקומו של אדם הוא מכבדו . ( שיר השירים רבה ב , ה ) . 1 מתי על פי המדרש התרחש כינוס החכמים באושה ? . 2 בחרו שניים מהחכמים שהתכנסו באושה וכתבו על פועלם , תורתם והשקפותיהם . היעזרו במרשתת . . 3 אל מי פנו החכמים שהתכנסו באושה ומה הם הציעו ? . 4 מדוע נבחר רבי יהודה בר אילעי להיות ראשון המדברים ? . 5 מהי עמדתם של החכמים שהתכנסו באושה בנושא לימוד התורה ? האם היא המשך לדרכם של חכמי יבנה ? נמקו .
|
|