|
|
עמוד:106
מוסדות ההנהגה עוברים לאושה במרד בר כוכבא הגליל נפגע פחות מיהודה ולכן פליטים רבים מיהודה מצאו בו מקלט . לגליל עברו גם חכמים , ובהם רבי מאיר , רבי יהודה בר אילעי , רבי יוסי בר חלפתא ורבי שמעון בר יוחאי . בהדרגה עברו לגליל גם מוסדות ההנהגה – בית הדין שירש את תפקיד הסנהדרין והנשיאות . על פי התלמוד הבבלי לאחר המרד נערכו בגליל כמה כינוסים של חכמים , ולבסוף נקבע מקום מושבם של מוסדות ההנהגה באושה – יישוב חקלאי קטן בגליל . משערים כי אושה נבחרה למקום מושבה של ההנהגה דווקא משום שהייתה יישוב קטן , שמבחינה מנהלית-רומית היה שייך לתחום עכו , ומחוץ לגבולות פלסטינה , שמה של הארץ מהמאה השלישית לסה"נ . בערים המרכזיות בגליל , לדוגמה ציפורי וטבריה , נכחו נציגים של השלטון הרומי , והיה חשש שהם יתנגדו להקמת מרכז הנהגה . יש להניח כי גם יהודים עשירים מציפורי ומטבריה שהשתתפו בהנהגה העירונית היו עלולים לסרב לקבל עליהם את מרותם של החכמים . הסבר אחר לבחירה באושה הוא היותה עירו של רבי יהודה בר אילעי , אחד החכמים שהשתתפו בכינוסים . רבי יהודה היה בן אושה , הוא למד ביהודה , ומשחרבה חזר לעירו שבגליל . בתלמוד מופיע רבי יהודה בר אילעי כמי שמשבח את מעשי הרומאים ( שבת לג ע"ב , ( אך לדעת חוקרים אין לייחס לו אהדה לשלטון הרומי ואין לראות בדבריו הסבר להקמה של מרכז ההנהגה באושה . מוצאם של רוב חכמי אושה היה מהגליל , אך השיקום של מוסדות ההנהגה לאחר המרד יצא לפועל גם בזכות שיתוף הפעולה ביניהם לבין חכמים פליטי המרד מיהודה . כמו כן התאפשרה הקמת המרכז היהודי באושה הודות למדיניות של הקיסר הרומאי אנטונינוס פיוס ( קיסר בשנים 161–138 לסה"נ . ( במסגרת פעולות חקיקה של אנטונינוס פיוס באימפריה הרומית הוא ביטל את גזרות השמד . עם זאת , הוא אסר על היהודים למול נוכרים ובכך ביטל אפשרות לגיורם . אין ספק שהמרכז באושה הוקם בידיעת הרומאים ובהסכמתם , הגלויה או השקטה . חכמי הגליל חפירות העיר ציפורי < רובע מגורים מתקופת המשנה והתלמוד .
|
|