עמוד:95

חכמי יבנה פועלים לעיצובם של החגים וימי הצום אחד החגים שחל בהם שינוי לאחר החורבן היה פסח . בזמן שבית המקדש היה קיים נהגה כל משפחה להקריב את קורבן הפסח במקדש ואחר כך לסעוד סעודה משפחתית . אכילת הקורבן הייתה עיקר הסעודה , ועם הקורבן אכלו גם מצות ומרור , כלומר ירקות . לאחר החורבן , משבטל קורבן הפסח , קבעו חכמי יבנה שאכילת מצה ומרור בסעודת הפסח היא החלק המרכזי במצוות החג והמסובים מברכים על אכילתם . במרכז סדר ליל הפסח הם העמידו את סיפור יציאת מצרים ( דברים כו , ( מדרשים ודברי שבח והלל על החירות ותקווה לגאולה בעתיד . תכנים אלו נערכו במאה השמינית לסה"נ בקובץ הידוע הגדה של פסח . רבן גמליאל – מנהיג העם היהודי כולו כשהגיע רבן גמליאל ליבנה הוא ייסד מחדש את שושלת הנשיאות שפסקה עם מותו של אביו רבן שמעון בן גמליאל ( עמ' . ( 79 חכמי הדור והציבור הרחב הכירו במנהיגותו של רבן גמליאל , ובימיו הגיע המרכז ביבנה לשיא כוחו והשפעתו . רבןגמליאל והחכמים ערכו מסעות ברחבי ארץ ישראל – הם ביקרו באשקלון , בלוד , ביריחו , בטבריה ובעכו – והורו שם הלכה . כך חיזק רבן גמליאל את הקשר בין חכמי יבנהלבין הציבור היהודי . המרכז ביבנה זכה להכרת השלטונות הרומיים לאחר שבשנת 96 לסה"נ עלה לשלטון הקיסר נרווה , שלא היה משושלת הקיסרים שהחריבו את המקדש . רבן גמליאל שימש נציג רשמי של העם היהודי , ביקר כמה פעמים ברומא וקשר קשרים עם השלטון הרומי ונציגיו . במסעותיו נלוו אליו חכמי הדור רבי אליעזר בן הורקנוס , רבי אלעזר בן עזריה , רבי יהושע ורבי עקיבא . רבן גמליאל ראה בעצמו מנהיג של העם כולו וביקוריו בקהילות היהודים בתפוצות ביטאו זאת . הוא אף שלח חכמים לתפוצות כדי שיורו הלכה , יפקחו על סדרי הקהילות ומוסדותיהן , ישתתפו במינוי של ראשי קהילות או בהדחתם ויביאו את התרומות שנאספו למרכז ביבנה . הכספים ששלחו יהודים מהתפוצות למרכז ביבנה הוכרו על ידי השלטונות הרומיים ככספים שהנשיא גבה כחוק , כשם שבימי הבית השני הותר לגבות את כספי מחצית השקל . נוסף על תרומות , יהודים מן התפוצות שלחו שאלות אל חכמי יבנה , ולעתים אף הגיעו בעצמם ליבנה כדי להציג שאלות . בעקבות זאת התבסס מעמדו של המרכז בארץ ישראל והיה למוסד הנהגה גם של יהודי התפוצות . המרכז ביבנה בהנהגת רבן גמליאל החכמים מסובים בבני ברק , הגדה מאוירת ומועתקת בידי יוסף לייפניק , אלטונה , < 1740 החכמים מסובים בבני ברק "ומספרים ביציאת . "מצרים בני ברק של אותה תקופה שכנה באזור צומת מסובים ומכאן שם הצומת .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר