|
|
עמוד:92
רבן יוחנן בן זכאי מתקן תקנות שיקום החיים היהודיים לאחר החורבן החל עם פעולתו של רבן יוחנן בן זכאי , שבמהלך המרד יצא מירושלים ונשלח מטעם אספסיאנוס ליבנה ( עמ' . ( 82 מן המקורות לא ברור מי פעל ביבנה עם רבן יוחנן בן זכאי , אך כנראה התקבצו בה עוד חכמים , ובמקום החל להתפתח מרכז הנהגה . רבן יוחנן בן זכאי עמד בראש המרכז ביבנה בשנים 80–70 לסה"נ ( או עד 85 לסה"נ , ( ובימיו התקבלו תשע תקנות . החוקרים חלוקים ביניהם בעניין מטרתו של רבן יוחנן בן זכאי בתקנות ומשמעותן . יש הסבורים כי כמה מהתקנות נועדו לפתור בעיות שנוצרו בהיעדר המקדש ולכן הם רואים בהן תוצאה של המציאות שהתהוותה לאחר החורבן ; ובתקנות אחרות הם רואים דרך ליצור זכר למקדש ובעת ובעונה אחת לחזק את התקווה לבניינו מחדש . לעומתם יש חוקרים הטוענים כי בתיקון התקנות ביקש רבן יוחנן בן זכאי לנתק את המצוות ואת חיי הציבור מן הזיקה הגמורה למקדש ולעבודת הקורבנות – לדעתם מטרת התקנות הייתה להעביר את מרכז החיים הדתיים מהמקדש אל בית הכנסת ואת סדרי הציבור אל בית הדין ; ואילו תקנות אחרות היו המשך לדפוסים שהיו קיימים גם בזמן שבית המקדש היה קיים ולאחר החורבן נוספו להם תוכן או משמעות חדשים . דוגמה לתקנה המשווה את מעמדה של התפילה בבית הכנסת לעבודה במקדש היא התקנה שתיקן רבן יוחנן בן זכאי שהכוהנים חייבים לחלוץ את סנדליהם בעת ברכת כוהנים . במקדש נהגו הכוהנים לברך את העם מדי יום ביומו לאחר הקרבת קורבן התמיד , וייתכן שבדורות האחרונים בימי בית המקדש השני נאמרה ברכת כוהנים גם בבתי הכנסת בארץ ישראל . יש הסבורים שתקנה זו נועדה גם להזכיר את עבודת האל במקדש , שבו נהגו הכוהנים להלך יחפים , וכך לשמור את זכר המקדש . בתקנה אחרת על נטילת לולב בחג הסוכות קבע רבן יוחנן בן זכאי כי יש ליטול לולב במשך כל שבעת ימי החג . נטילת לולב הייתה חלק מטקס שהתקיים בבית המקדש בחג הסוכות שבמהלכו נהגו לשאת את הלולבים ולהקיף את המזבח . רק בבית המקדש נטלו לולב בכל שבעת ימי החג , ובכל מקום אחר נטלו רק ביום הראשון של החג . התקנה של רבן יוחנן בן זכאי סייעה לעצב מחדש את אופיו של חג הסוכות בלא מקדש ותוך כדי כך גם ליצור זכר למקדש . התקנות של רבן יוחנן בן זכאי חיזקו גם את מעמד המרכז ביבנה . לדוגמה , התקנה על תקיעה בשופר בראש השנה : התקיעה בשופר הייתה חלק מטקס הקרבת הקורבנות בראש השנה , וכאשר החג חל בשבת נהגו לתקוע רק במקדש . לאחר החורבן היו שביקשו לבטל את התקיעה בשופר , שהרי בטלו הקורבנות . לעומתם , רבן יוחנן בן זכאי קבע כי יש לתקוע בשופר בראש השנה שחל בשבת רק במקום שבית הדין הגדול יושב , כלומר ביבנה . יש הטוענים כי התקנה הייתה תוצר של המציאות החדשה שנוצרה לאחר החורבן , אך יש הרואים בה העברה של תפקידי הסנהדרין הגדולה שישבה בבית המקדש לבית הדין ביבנה . ברכת כוהנים - הנוסח של ברכת כוהנים מופיע בספר במדבר ו , כב–כז : " וידבר ה' אל משה לאמר : דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל אמור להם . יברכך ה' וישמרך . יאר ה' פניו אליך ויחנך . ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום . ושמו את שמי על בני ישראל ואני . "אברכם ברכת כוהנים נאמרת בימינו בחזרת הש"ץ של תפילת שחרית ובחזרת הש"ץ של תפילת מוסף . המרכז ביבנה בהנהגת רבן יוחנן בן זכאי
|
|