|
|
עמוד:88
ארץ ישראל והיהודים לאחר החורבן הרומאים החריבו את המקדש , אבל הם לא הגלו את היהודים מארץ ישראל ולא הענישו ערים שלא מרדו בהם . הפגיעה העיקרית הייתה בירושלים ובאזורים הסמוכים לה שמרדו : החקלאות בהם נפגעה והפעילות הכלכלית שותקה . הרומאים הפקיעו אדמות מבעליהן , אך מרבית האדמות בארץ ישראל נותרו בידי יהודים . למרות האובדן הכבד בנפש , גם לאחר החורבן נשארו היהודים רוב האוכלוסייה בארץ ישראל . על היהודים שנותרו בארץ לאחר החורבן רבץ עול מסים כבד : מסי קרקע ; מס גולגולת ; עבודות כפייה , לדוגמה תיקון דרכים או סלילתן ; ומסים לאחזקת החיילים והפקידים הרומאים שחנו בארץ . המס המשפיל ביותר היה מס שתי הדרכמות - במקום מחצית השקל שנהגו היהודים להעלות לבית המקדש בירושלים ( עמ' ( 22 הם העלו מעתה מס למקדש יופיטר , האל הראשי של רומא , ומס זה היה בעקיפין כפייה לעבודה זרה . עם זאת , השלטון הרומי התיר ליהודים שנותרו בארץ ישראל לאחר החורבן להמשיך לחיות על פי חוקי דתם . מעמדה המדיני של יהודה לא השתנה – היא נחשבה לפרובינקייה רומית כמו לפני המרד ובשטחה לא חלו שינויים מרחיקי לכת . לעומת זאת חלו שינויים בדרכי המנהל שלה והיא נהייתה כפופה באופן ישיר לקיסר הרומי ולא לנציב הרומי בסוריה . שינוי אחר היה שהלגיון העשירי – הלגיון הרומי שהשתתף במצור על ירושלים בעת המרד – חנה באופן קבוע ביהודה . מס שתי דרכמות - המס שכונה המס היהודי הוטל לא רק על היהודים שחיו בארץ ישראל – גברים , נשים וטף – אלא על כל היהודים שחיו בשטחי האימפריה הרומית , וכנראה הוא בוטל רק בסוף המאה השלישית לסה"נ . תשלום המס ביטא את התפיסה הרומית שאלוהי הרומאים ניצח את אלוהי ישראל . התגובות לחורבן המקדש פרק 6 יבנה וחכמיה חורבן בית המקדש השני יצר מציאות חדשה בחיי העם היהודי בארץ ישראל ובתפוצות . במרכז שקם ביבנה חיפשו החכמים פתרונות לקשיים שהתעוררו בעקבות החורבן , ובכך אפשרו את המשך קיום החיים הדתיים בלא מקדש ועיצבו את דמותו של העם . מה היו דרכי ההתמודדות של חכמי יבנה עם החלל הריק שהותיר חורבן המקדש ? מה היו דפוסי ההנהגה של חכמי יבנה ? כתובת הלגיון העשירי < הכתובת נמצאה באבו גוש . חיילי הלגיון העשירי השתתפו בדיכוי המרד הגדול ובדיכוי מרד בר כוכבא .
|
|