|
|
עמוד:81
חוקרים חולקים על ההבחנה בכתביו של יוסף בן מתתיהו בין הסיקריים לבין שאר הקנאים . הם טוענים כי ההבחנה הזאת היא ניסיון מצד יוסף בן מתתיהו להבדיל את הסיקריים מהפרושים , שאותם הוא מבקש לתאר כ"אוהבי , "השלום ולטשטש את השורשים שהיו לתפיסה הקנאית בהשקפה היהודית הפרושית . לדעת החוקרים , הסיקריים היו אחת הקבוצות היותר קיצוניות במרד , אך הם לא נבדלו בהשקפותיהם מהקנאים . החוקרים מצביעים גם על זיקה אידאולוגית בין ההשקפות של הסיקריים לבין השקפות הפרושים : הסיקריים ראו בחירות עיקרון דתי מקודש , ובכניעה לשלטון הרומי חטא ; וגם הפרושים לא השלימו עם קיומה של עבודה זרה ונלחמו נגדה מאז ימי החשמונאים . החוקרים מציינים גם קרבה משפחתית בקרב הסיקריים : חזקיה הגלילי , בנו יהודה וגם מנחם הגלילי ואלעזר בן יאיר – כולם היו בנים לאותה משפחה . עוד לפני כיבוש ירושלים בידי הרומאים עזבו הסיקריים למצדה . קבוצות הקנאים האחרות חשבו שהם קיצוניים מדי , והם מצדם התייאשו משיתוף פעולה עם קבוצות המורדים האחרות . שאיפת החירות של הסיקריים באה לידי ביטוי בסירובם להיכנע לרומאים גם לאחר שרפת המקדש . הם נמלטו אל שלושה מבצרים – הרודיון , מכוור ומצדה – והתארגנו להמשך המלחמה . הרודיון ומכוור נפלו בידי הרומאים , אך המורדים במצדה הצליחו לעמוד במשך שלוש שנים במצור עד לנפילתה . המורדים במצדה בהנהגתו של אלעזר בן יאיר החליטו להרוג את עצמם ואת ילדיהם ולא ליפול בידי הרומאים . כך נהגו המורדים בכל פעם שנפלו בשבי , או עמדו ליפול בשבי ( ביודפת , בירושלים ובמקומות אחרים . ( מתוך תשע מאות ושישים הנצורים נותרו בחיים רק שתי נשים וחמישה ילדים שהסתתרו בצינורות שהובילו מים למבצר , והם סיפרו לרומאים את מה שהתרחש במקום . מן המחקר ההבדלים בין הסיקריים לקנאים מבחינת הרעיון היסודי לא היה הבדל רב בין אנשי מנחם ואלעזר בן יאיר המכונים אצל יוספוס " סיקאריים" ובין קנאי ירושלים , שלהם נתייחד השם " . "קנאים אך למעשה דבקו בקנאים אלה כמה תכונות שהבליטו אותם מהאחרים [ ... ] ההבדלים העיקריים העולים מההשוואה בין הסיקאריים והקנאים האלה הם כדלקמן : ( א ) ה"קנאים" מעולם לא פיתחו זיקה כל שהיא למשפחה מסוימת , לשושלת-מנהיגים , ולא הכריזו על מישהו מראשיה כעל מלך . ( ב ) בעוד שבסיסם המקורי של הסיקאריים היה בגליל , מרוכזים היו ה"קנאים" בירושלים . ( ג ) תנועתו של יהודה הגלילי הייתה מתחילתה , ובכל אופן בהמשך התפתחותה , תנועה בעלת אופי מהפכני-חברתי . צד זה היה פחות מודגש אצל קנאי-ירושלים , אם כי גם הם שאפו לחסל את המשטר האוליגארכי [ ביוונית : שלטון של מיעוט ] שהשתרר בכהונה הגדולה ובמקדש וביטלו בזמן-שלטונם את זכותם הבלעדית של בתי-הכהונה הגדולה לשמש בכהונה גדולה . ( מ' שטרן , "המנהיגות בקבוצות לוחמי-החירות בסוף ימי בית ( "שני . 1 מהם ההבדלים בין הקנאים לבין הסיקריים לפי מ' שטרן ? . 2 הדגימו את ההבדלים בין הסיקריים לקנאים המוזכרים בדברי שטרן בעזרת עובדות מן הפרק .
|
|