|
|
עמוד:66
ההתנגדות לשלטון בחסות רומא מתגברת בימיו של הורדוס החלה לפעול קבוצה שיוסף בן מתתיהו מכנה הפילוסופיה הרביעית ( במושג פילוסופיה כוונתו לכת , קבוצה חברתית-רעיונית . ( מנהיגה , יהודה הגלילי , היה כנראה בנו של חזקיה , המכונה בפי יוסף בן מתתיהו " ראש הליסטים" ( שודדים , ( ונהג לתקוף את תושבי הערים ההלניסטיות . לפי יוסף בן מתתיהו , חזקיה וגם בנו יהודה סירבו להכיר בסמכותו של מנהיג בשר ודם אלא רק בהנהגתו של האל . בכניעה לקיסר רומא או לנציגיו הם ראו חטא והיו מוכנים לסבול עינויים ואף מוות למען החירות . הורדוס הוציא להורג את חזקיה , וצעד זה הביא להעמדתו של הורדוס למשפט לפני הסנהדרין . לדברי יוסף בן מתתיהו הופעתו של הורדוס הפחידה את החכמים , חוץ מאחד מזקני הפרושים בשם סמאיוס שלא נכנע לו . ייתכן שחכם זה הוא שמאי או שמעיה , ויש הרואים בכך הסבר לדברי שמעיה במסכת אבות : " אל תתודע לרשות" ( משנה , אבות א , י . ( היחסים בין הורדוס לחכמים התערערו עוד יותר בסוף ימיו כשהורדוס תלה על בית המקדש נשר זהב , סמל האימפריה הרומית . שני חכמים ועמם ארבעים מתלמידיהם ניתצו את הפסל – הם ביטאו בכך לא רק את אמונתם הדתית אלא גם את התנגדותם לשלטון הרומי ולנציגיו היהודיים . הורדוס ציווה להוציאם להורג באכזריות . עם מותו של הורדוס בשנת 4 לפסה"נ פרץ מרד ובמהלכו הרגו חייליו של ארכילאוס , בנו של הורדוס , כשלושת אלפים איש . משלחת של חמישים איש מראשי העם יצאה לרומא במטרה לשכנע את הקיסר לצרף את ארץ ישראל לפרובינקיית סוריה ולא להעביר את השלטון לידי ארכילאוס . הקיסר לא נענה לבקשתם אבל הוא צמצם את תחום שלטונו של ארכילאוס ואת סמכויותיו . הלל - כיהן בתפקיד נשיא הסנהדרין האחרון בתקופת הזוגות . התלמוד הבבלי מייחס לו ענווה והוא נחשב לרודף שלום ואוהב שלום . הלל ידוע גם בזכות תקנת הפרוזבול שהסדירה את קיום המצווה של שמיטת כספים על ידי העברת התפקיד של גביית החוב לבית הדין . הורדוס ביסס את שלטונו על יסודות חברתיים חדשים שלא היו קשורים בבית חשמונאי , אלא בעיקר ביהודים ממוצא אדומי שהוא סמך על נאמנותם . דרך אחרת לחיזוק מעמדו היה מינוי כוהנים גדולים מהתפוצה היהודית ההלניסטית . אחד הכוהנים הגדולים שמינה הורדוס היה חננאל ( חנמאל ) הבבלי , כנראה יהודי ממצרים . אחריו מינה הורדוס כוהנים גדולים גם מבית פיאבי ומבית בייתוס – משפחות כוהנים שכנראה עלו ממצרים וקיבלו מהורדוס נחלות ופטור ממס . אחת המשפחות מהתפוצה היהודית שעלו לגדולה בימיו של הורדוס הייתה משפחת בני בתירא ( זקני בתירא . ( כנראה נציגי המשפחה עמדו בראש העם בירושלים . יש חוקרים הסבורים כי בני המשפחה אף הצטרפו לצבאו של הורדוס . בתלמוד מסופר כי בני בתירא פינו את מקומם בנשיאות הסנהדרין להלל , שכנראה עלה גם הוא מבבל ( פסחים סו ע"א . ( לדעת חוקרים ייצוגן של משפחות שעלו מבבל בסנהדרין הוא אחד ההסברים לכך שחברי הסנהדרין לא יצאו בגלוי נגד שלטונו של הורדוס . כתובת דבר קתרוס < בתלמוד נזכרת משפחת קתרוס ברשימה של משפחות כוהנים שעלו לגדולה בימיו של הורדוס וניצלו לרעה את מעמדן . הכתובת נמצאה בבית השרוף בירושלים . רצפת הבית הייתה מכוסה שכבות אפר בעקבות השרפה בשנת 70 לסה"נ .
|
|