|
|
עמוד:54
החברה ביהודה מתפצלת לכיתות בימיו של יוחנן הורקנוס וייתכן שכבר בימי אביו שמעון ( עמ' ( 45 החלה החברה היהודית להתפצל לכיתות – קבוצות חברתיות שלכל אחת מהן הייתה תפיסת עולם מגובשת על תוכן האמונה היהודית ועל ההלכה . שלוש הכיתות הגדולות היו : הפרושים ; הצדוקים ; והאיסיים , שכנראה היו מפולגים בתוך עצמם לקבוצות . לכל אחת מהכיתות הייתה הלכה שונה , והמחלוקת העיקרית ביניהן הייתה על פרטי הלכה . יש חוקרים המתקשים להאמין שפילוג חברתי נוצר סביב שאלות הלכתיות , אך חוקרים אחרים טוענים כי כנראה כל אחת מהכיתות הייתה קנאית לדרכה . נוסף על המחלוקות הדתיות היו בין הכיתות גם הבדלים הקשורים במעמדן החברתי והכלכלי . כמו כן היו בין הכיתות הבדלים הקשורים בעמדותיהן בשאלות מדיניות : היחס לשלטון היהודי ולשלטון הרומי . עיצוב החברה והזהות היהודית – חזון ופרשנות פרק 4 קבוצות , רעיונות ועמדות בחברה היהודית החברה היהודית תחת שלטון רומא התאפיינה בפיצול לקבוצות חברתיות ורעיוניות שביניהן היו מחלוקות בשאלות הקשורות בעיצוב החברה והזהות היהודית וכן בעמדות כלפי השלטון היהודי וכלפי השלטון הרומי . מה היו הרעיונות והפרשנויות שהעלו הקבוצות על אודות עיצוב החברה והזהות היהודית ? מה היו עמדותיהן השונות של הקבוצות בעניין השלטון היהודי והשלטון הרומי ? הפרושים מבססים את סמכות התורה שבעל פה הגדולה משלוש הכיתות הייתה הפרושים – והם מזוהים עם החכמים , מנהיגי העם בסוף ימי שיבת ציון ( עמ' . ( 17 אנו יודעים על הפרושים בזכות ספרות חז"ל , הספרות שנכתבה כמאתיים שנה אחרי הפרושים על ידי יורשיהם – חכמי המשנה והתלמוד . השם " פרושים" ניתן להם כנראה על ידי מתנגדיהם בשל ההקפדה המיוחדת שלהם במצוות אחדות . לדוגמה : הנחת תפילין והפרשת תרומות ומעשרות . הפרושים הקפידו גם על אכילת חולין – מזון שאיננו תרומה או קורבן – בטהרה , ולכן הם נאלצו לפרוש מקבוצות אחרות בעם שלא נהגו כמותם . הפרושים האמינו בהישארות הנפש לאחר המוות , ובכך שבעולם הבא האדם מקבל שכר ועונש על מעשיו . לפי תפיסת הפרושים לאדם יש בחירה חופשית והוא יכול להחליט מה יהיו מעשיו , ובכך להשפיע במידה מסוימת על גורלו . עם זאת , בכל מעשה יש גם לגזרה קדומה חלק – תפיסה שלפיה כל מה שקורה בעולם נגזר מראש . הנחת תפילין - בשל קדושתם של התפילין אדם שהניח תפילין צריך להיזהר מכל טומאה ולכלוך . בימי הבית השני הנחת תפילין הייתה נחלתם של בודדים שנהגו להלך עם התפילין במשך כל היום ולא רק בזמן תפילה . בימינו נוהגים להניח תפילין בתפילת שחרית בימי חול , ובתפילת מנחה בימי צום .
|
|