עמוד:39

דוגמה למקדשי השם היא אלעזר הזקן , שסירב לאכול מבשר החזיר . חייליו של אנטיוכוס אפיפנס ניסו להצילו בהציעם להאכילו בשר כשר , אך הוא סירב להעמיד פנים כדי שהרואים לא יטעו לחשוב כי אכל מבשר הזבח ( מקבים ב ו , יח–לא . ( סיפור אחר הוא סיפורה של אם ששבעת בניה הוצאו להורג משום שסירבו להשתחוות לפסל ולטעום מבשר החזיר ( מקבים ד ח , ה–ט . ( הסירוב של היהודים לקיים את הגזרות באה לידי ביטוי גם בבריחתם למקומות ששם שליחי המלך לא יוכלו להשיג אותם . בספר מקבים א מסופר על אחת הקבוצות שהסתתרה במערה והותקפה בעיצומו של יום השבת אך נמנעה מלהשיב מלחמה מחשש לחילול שבת , וכולם נהרגו ( מקבים א ב , לאלח . ( יש המבקשים ללמוד מכך כי עד ימיהם של מתתיהו החשמונאי ובניו יהודים לא נהגו להילחם בשבת , אך כנגדם יש הטוענים כי ההימנעות של המסתתרים ממלחמה אינה מעידה על תפיסה שאסור להילחם בשבת . ייתכן שהמסתתרים נמנעו מלהגן על עצמם משום שקיוו כי האל יתערב לטובתם , וייתכן גם כי בכך הם ביטאו את עמדתם שיש למות על קידוש השם ולא להילחם . גורלם של המסתתרים עודד את מתתיהו ואנשיו להכריז מלחמה נגד הסלווקים ובעת הצורך להילחם גם בשבת ( מקבים א ב , מ–מא . ( יש חוקרים המזהים את הקבוצה המסתתרת עם החסידים – מתנגדיהם של המתייוונים . החסידים היו בני השכבות העממיות בירושלים , סוחרים ובעלי מלאכה שביקשו להחזיר את השלטון של חוקי התורה . לדעתם של חוקרים אלו החסידים הם שעמדו מאחורי המהומות בירושלים נגד יסון ( עמ' ;( 34 והם , ולא מתתיהו , היו המנהיגים הראשונים של המרד בשלטון הסלווקי . ספר מקבים א - הספר נכתב בעברית אבל נשמר רק הודות לתרגום ליוונית , והוא המקור העיקרי לתקופה שמעלייתו של אנטיוכוס אפיפנס ועד לאחר מותו של שמעון החשמונאי . כנראה המחבר של מקבים א כתב את ספרו בתפקיד ההיסטוריון הרשמי של החשמונאים . מתתיהו החשמונאי - בן למשפחת בני יהויריב – אחת ממשפחות הכוהנים שעלתה מבבל בימי שיבת ציון . הכינוי "חשמונאי" הוא אולי שמו של אחד מאבותיו של מתתיהו , חשמון , אך יש הטוענים כי מקורו של הכינוי בשם של עיר מדרום לבאר שבע שבה ישבה המשפחה לפני שהתיישבה במודיעין . במקורות מן התקופה ההיא הם נקראים "מקבים" אך בספרות חז"ל ובכתבי יוסף בן מתתיהו מופיע השם . "חשמונאים" חנה ושבעת בניה < איור לסידור תפילה , גרמניה , המאה החמש עשרה . התמונה מלווה את התפילה הנאמרת בשבת חנוכה ומתארת את סיפור חנה ושבעת בניה . בגרסאות השונות של הסיפור האם מופיעה בשמות שונים , והחל במאה העשירית מופיע השם חנה . . 1 כיצד חנה מוצגת באיור ? מה אפשר ללמוד מכך על יחסו של המאייר לקידוש השם ?

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר