|
|
עמוד:29
תהליך התייוונות מתרחש בחברה היהודית ליהודה לא הגרו מתיישבים יוונים , ועד שנת 175 לפסה"נ לא הוקמו בה ערי פוליס , אבל השפעת התרבות ההלניסטית חלחלה גם אליה . הראשונים שנחשפו להשפעתה היו בני המעמדות הגבוהים – כוהנים גדולים וחוכרי מסים , שקיימו קשרים עם המעמדות המקבילים להם בחברה הלא-יהודית . הם כונו בשם מתייוונים , משום שאימצו את התרבות היוונית ; בתהליך המכונה התייוונות . ההתייוונות התבטאה בדרכים אחדות : מחיקוי שטחי של מנהגים יווניים , דרך הקמת מוסדות חינוך ותרבות יווניים ושינוי בתפיסת העולם , ועד נטישת הדת היהודית . אחת המשפחות המזוהות עם תהליך ההתייוונות הייתה בית טוביה , שהייתה בקשרי נישואים עם הכוהן הגדול חוניו השני . טוביה , אחד מבני המשפחה , עמד בראש מושבה צבאית בעבר הירדן המזרחי והיו לו קשרים עם בכירים בשלטון התלמי במצרים . המכתבים שהוא כתב לאפולוניוס שר הכספים של המלך תלמי השני מלמדים על השתלבות המשפחה בתרבות ההלניסטית : הם כתובים ביוונית רהוטה ומובעת בהם תודה לאלים , אם כי ייתכן שאת המכתבים ניסח מזכירו היווני של טוביה . ייתכן גם שהנוסח מבטא סגנון דיפלומטי ומנומס . משפחת טוביה – נזכרת בפעם הראשונה בדברי הנביא זכריה כשהוא מציין את ראש הגולה בשנת 519 לפסה"נ ( זכריה ו , י . ( לאחר מכן טוביה נזכר בדבריו של נחמיה , שם הוא מציגו כעבד עמוני , אך כנראה הכוונה לעבד המלך , כלומר פקיד גבוה בממלכה הפרסית . הכינוי עמוני מציין את העובדה שלטוביה היו אחוזות בעמון שבעבר הירדן ולא שמוצאו איננו יהודי . ארמון עראק אל-עמאר < משערים ששרידי הארמון בעראק אל-עמאר שבעבר הירדן הם של הורקנוס בן יוסף בן טוביה . סגנון הבנייה , הפסלים והתבליטים מעידים כי התרבות של המשפחה הייתה הלניסטית . . 1 מה אפשר ללמוד משרידי הארמון על מעמדו של בית טוביה ?
|
|