|
|
עמוד:19
עזרא ונחמיה מתמודדים עם נישואי תערובת עזרא ונחמיה ייצגו את גישתם של העולים , שביקשו להיבדל מהיהודים שלא גלו לבבל , מתושבי הארץ גם אם היו שותפים לאמונה באלוהי ישראל , וכן מהעמים השכנים . משום כך אחת הפעולות הראשונות של עזרא הייתה מלחמתו בנישואים עם בנות העמים השכנים . עזרא ראה בנישואי תערובת סכנה : הוא חשש מפני היטמעות העם ומפני אובדן הייחוד הדתי ; ובעיניו הם היו חטא חמור – אחד מהחטאים שכבר הביאו לחורבן ושעלולים להביא לגלות נוספת . לפי עזרא , לנישואי תערובת אין תקנה אלא על ידי גירוש הנשים הנוכריות . אפשרות של גיור הנשים כלל לא עמדה על הפרק . התופעה של נישואי תערובת הייתה נפוצה במיוחד במעמדות הגבוהים בחברה , וגם בקרב הכוהנים ( עמ' . ( 16 בניגוד לעזרא הם לא ראו בנישואים עם נשים נוכריות איום על הזהות היהודית . ייתכן שהם סברו כי בנות העמים השכנים אינן נוכריות אלא בנות למשפחות שהאמינו באלוקי ישראל ולכן אין איסור לשאת אותן לנשים . ייתכן גם שהם סברו כי הנימוק לאיסור על הנישואים – שמא יביאו לנטישת היהדות ולעבודה זרה – לא חל עליהן . זאת ועוד , הם סברו כי נישואים עם העמים השכנים יתרמו להפצת היהדות בקרבם ולהכרתם באלוקי ישראל . עמי הארצות - מושג שמשמעותו אינה ברורה . ייתכן שהכוונה לתושבים הלא-יהודים שהובאו לארץ בהוראתם של מלכי אשור במקום עשרת השבטים שהם הגלו ממנה . עמים אלו המשיכו לעבוד אלילים אך כללו בפולחן גם את העבודה לאלוהי ישראל . לפי דעה אחרת , עמי הארצות היו מצאצאי השבטים שישבו בממלכת ישראל הצפונית ונשארו לאחר גלות סנחריב ; או יהודים שנשארו בארץ לאחר חורבן בית המקדש הראשון ולא חוו את התהליכים הרוחניים שחוו הגולים לבבל . העולים מגדירים מחדש את זהותם היהודית הצהרת כורש נוסחה בלשון כללית ולא הגדירה במפורש למי ניתנת הרשות לעלות לארץ ישראל ולבנות את המקדש . בהצהרה נאמר : " מי בכם מכל עמו" ( עזרא א , ג ;( אך לא נאמר מיהו יהודי או מה קובע את השייכות לעם היהודי . העולים מבבל טענו כי רק להם ניתנה הצהרת כורש ורק הם נחשבים ליהודים , בניגוד לתושבים שחיו בארץ ישראל ולא גלו ממנה . העולים הגדירו את עצמם " זרע קודש" – כלומר מקודשים בקדושה העוברת מדור לדור . מושג זה , שנוצר בבבל לאחר החורבן , ביטא את השאיפה להיבדל מעמים אחרים ולהקפיד על הייחוס המשפחתי . כל משפחה שעלתה מבבל שמרה על רשימת יוחסין , שכללה את שמותיהם של בני המשפחה לדורותיהם . הרשימה שימשה הוכחה שבמשפחה זו לא נתערב צאצא של עם זר או צאצא מנישואים האסורים לפי התורה . המשפחות שהיו בידיהן רשימות יוחסין הקפידו להתחתן זו בזו ובכך להבטיח את כשרות ייחוסן . העולים ביקשו לשמור על היותם קבוצה נבדלת ועל ייחוסם . בספר עזרא הם מופיעים בשם " , "הגולה " בני , "הגולה " קהל הגולה" או " , "העם וכך הם הבדילו את עצמם מהקבוצה שהם כינו עמי הארצות . עמי הארצות טענו כי השייכות לעם היהודי נקבעת על פי המוצא – מי שנולד להורים יהודים הוא יהודי ; או על פי הטריטוריה – יהודי הוא מי שגר ביהודה . הם האמינו באלוהי ישראל , אך עבדו גם אלילים מקומיים , וראו בהישארותם בארץ הוכחה שהם חלק מעם ישראל . לעומתם טענו העולים מבבל כי הזהות היהודית נקבעת גם לפי האמונה הדתית .
|
|