|
|
עמוד:7
חלק ראשון - הטקסט "המצאת הטפטפת" המצאת הטפטפת הטפטפת היא צינור השקיה שיש בו חורים , ובעזרתו משקים את הצמחים . הטפטפת הומצאה בישראל , והיא נחשבת להמצאה חשובה מאוד בענף החקלאות בעולם כולו . ההשקיה בעזרת הטפטפת תרמה להגדלת היבולים ולשיפור איכותם וגם לחיסכון במים . הטפטפת הומצאה בסוף שנות החמישים של המאה הקודמת על ידי המהנדס הישראלי שמחה בלאס . שמחה בלאס , ( 1982-1897 ) נולד בוורשה שבפולין למשפחת רבנים . הוא למד לימודי קודש אצל רבנים ולימודי חול אצל מורים וסטודנטים . בהיותו בן 17 התקבל לטכניון בוורשה , אבל בזמן מלחמת העולם הראשונה נאלץ להפסיק את לימודיו ולהתגייס לצבא . בהיותו חייל המציא המצאה עבור חיל האוויר הפולני - מכשיר למדידת עוצמת הרוחות וכיוונן , ובגלל המצאה זו הרשו לו לסיים את לימודיו בטכניון בזמן שירותו הצבאי . בשנת 1930 עלה שמחה בלאס לארץ , וכאן עסק בתכנון מפעלי מים , כמו : חברת מקורות , מוביל המים הארצי , ומפעל השילוח ( לאספקת מים לירושלים הנצורה . ( בשנת 1959 החלו שמחה בלאס ובנו ישעיהו בפיתוח שיטה של השקיה בטפטוף . בשיטה זו משחררים מים באיטיות ובזרם חלש , המים מגיעים ישירות אל שורשי הצמחים וכמעט שאינם מתבזבזים כמו בשיטות השקיה אחרות , למשל השקיה בממטרות . הרעיון של הטפטפת נולד 20-כ שנה קודם , כאשר בלאס ביקר אצל חבר שהציג בפניו עץ שגדל " בלי . "מים ואמנם , האדמה ליד העץ הייתה יבשה לגמרי , אולם בלאס ראה שלא רחוק מהעץ יש צינור ומטפטפים ממנו מים . הוא הבין שטפטופי המים האלה מגיעים ישירות אל שורשיו של העץ ומשקים אותו . כעבור למעלה 20-מ שנה הוא הסתמך על מה שראה והמציא עם בנו את הטפטפת .
|
|