עמוד:31

אך הבטיח לו ש בנו ישלים מלאכה זו וכי שושלתו תמלוך לעד . בפרק יב התלמידים פוגשים את נתן ש מוכיח את המלך ומופקד לשמור שהמלך לא יחרוג ממגבלות כוחו , ילך בדרכי ה ' וישמור את מצוותיו . תפקידו דומה לתפקיד שמילא גם שמואל כלפי שאול בשמואל א ' יג . 15 , בפסוקים 14-13 מתוארת חרטת דוד . אנו ממליצים לפתח עם התלמידים את מושג החרטה : דוד קיבל אחריות על מעשיו , הכיר בטעויותיו והתחרט עליהן . לכן הוא גם זוכה למחילה מן האל '( מודה ועוזב ירוחם . )' יש להבהיר ל תלמידים כי החרטה אינה רק הבעת צער על מעשה שנעשה אלא מדובר בהכרה בכישלון ובקבלת אחריות שמשמעותה התנהגות ראויה בעתיד . כאן מתגלה שוב דוד בגדולתו . רצוי לשאול את התלמידים על תגובות אפשריות אחרות שדוד יכול היה לנקוט בהן . שהרי הוא יכול היה להתכחש למעשיו או להאשי ם בהם אחרים , אולי אף את בת שבע עצמה . אולם הוא בחר לומר את האמת , לק חת אחריות ואף לשאת בתוצאות ולקבל על עצמו את עונש האל . החרטה כאן היא מעין תהליך של זיכוך . תלמידים אחד ים עשויים להעלו ת לדיון את שאלת חומרת העונש שנענש שאול על מעשיו לעומת העונש שקיבל דוד על מעשיו . בשני המקרים שבהם פגש נתן את דוד נעשה שימוש דומה בביטוי ' עד עולם . ' השימוש באותו ביטוי יצר קשר בין שתי הנבואות : האחת - הבטיחה לבית דוד שלטון נצחי , האחרת - הבטיחה לבית דוד מאבקים לנצח . ייתכן שתעלה השאלה כיצד , למרות הכול , זכה דוד למעמדו המיוחד במסורת , וכ יצד ייתכן שהמשיח הוא דווקא נצר מבית דוד ? שני מסרים חשובים יש בפרשה : האחד מתייחס להתנהגות האנושית בכלל , והאחר מציב במבחן את אופי השלטון המלוכני . המסר הראשון הוא מסר אנושי : בפרשת דוד ובת שבע התברר שדוד היה אמנם מנהיג חשוב ומוצלח , אך גם הוא בשר ודם , ולכן גם הוא , כמו כל אחד מאתנו , מ עד לחטאים ולטעויות . יש כאן גם לקח חשוב לנו , הקוראים : כולנו בשר ודם וכולנו עלו לים לטעות , אבל עלינו לה ודות בטעותנו , להכיר בחטאינו , להתחרט עליהם ול שאת ב אחריות על מעשינו . רק אם נקבל אחריות לכל מעשינו , נוכל להתקדם ו להמשיך הלאה בחיינו . המסר השני של הסיפור הוא מסר פוליטי : כוחו של המלך בישראל אינו בלתי מוגבל . גם המלך , כמו כל עם ישראל , כפוף לחוק ) במקרה הזה - לחוקי התורה ולרצונו של

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר