מבוא לספר שמואל

עמוד:8

שמואל א ' פרק כה : פרשת נבל ו אביגיל בפסוק 1 נמסרת ידיעה קצרה שאינה קשורה לסיפור שאחריה : ' וימת שמואל ויקבצו כל ישראל ויספדו לו ויקברהו ברמה' . כתב על כך יהודה קיל בפירושו לספר שמואל א ( ' עמוד רמח ' : ) מסתבר ששמואל מת באותו פרק זמן ששאול היה עסוק ברדיפה אחרי דוד . ולא מת שמואל עד שלא הודה שאול בפרהסיה במלכות דוד . ועתה ידעתי כי מלו ך תמלוך וקמה בידך ממלכת . 'ישראל פירוש אחר : נכתבה כאן מיתת שמואל לומר , שכל זמן ששמואל היה בחיים , יכול היה דוד להניח שבכוחו למנוע את שאול שלא יהרגנו . משמת בטלה תקווה זו' . דוד נאלץ לברוח מפני שאול . הוא עזב את ממלכת שאו ל ונדד בשוליה : בהרי יהודה , במדבר יהודה , בנגב ובגבולה המערבי של הממלכ ה סמוך לערי הפלישתים . במהלך מנוסתו למדבר הגן דוד על עדריו של נבל ודר ש בתמורה תשלום . נבל סירב ) כה ) 12-4 ודוד התכוון לרצוח אותו , אלא שאז הופיע ה אשתו של נבל , אביגיל , ובתושייתה הצילה את דוד מיד י עצמו . היא נושאת נאום נרגש ) כה ) 35-20 ומרגיעה את המלך לעתיד . יש להדגיש שדוד אינו נוהג בשלב זה כמנהיג לאומי . דוד נוהג כאחד האדם – דג ש מקראי חשוב על התנהלותם של המנהיגים שאינם אלא בני אדם , בעלי יתרונות ובעלי חסרונות . דגש נ וסף - ראוי לעמוד שוב על דמותו של דוד : לצד נחישותו והאומץ שהוא מפגין וכמובן , העובדה שהוא מנהיג מבטן ומלידה , הוא מצטייר כאדם חמום מוח שחוזר ומגיב בפזיזות . יותר מכך , הקור א חש בבי רור שדוד הוא לאו דווקא מנהיג נקי כפיים . בהקשר לכך ראוי להעלות לדיון את השאלה , האם חשוב לנו שמנהיגים יהיו נקיי כפיים ואם כן , מדוע ( ? ראו עמ וד 14 בספר לתלמיד (

קודם  |  הבא