|
|
עמוד:7
במסגרת תפקידו כ ' מתווך ' בין רצונו של האל לבין העם ושליטיו , הנביא גם דאג שהעם והמלך ינהגו לפי רצו ן האל ובהתאם לחוקי התורה . כשאלה חרגו מכך , הוא התריע בפניהם , הוכיח אותם וניסה להשיבם לדרך הישר . אנו ממליצים לדון עם התלמידים בתפקידי הנביא כפי שהם מוצגי ם בספר . במסגרת דיון ז ה כדאי להזכיר את מעמדו המיוחד של המלך בישראל בשונה ממלכים קדמוניים אחרים , כפי שדנו ב זאת כבר במהלך לימוד שמואל . 'א כוחו של המלך בישראל אינו בלתי מוגבל . המלך , כמו העם כולו , כפוף לה ' ולחוקיו . כאן באה לידי ביטוי שאלת מקומו של הנביא בצורה הטובה ביותר : כשהמלך חרג מתפקידיו , הנביא נשלח להוכיחו ולתקן את דרכיו ) שמואל נשלח אל שאול ונתן נשלח אל דוד ל אחר פרשת בת שבע . ) רצוי לדון עם התלמידים ביתרונות ובחסרונות של מערכות אלו , וכך לחזור לדיון בסוגיה המקראית – מה הייתה חשיבותו של הנביא לעם ישראל ולמלך ישראל ? מטרתנו , כזכור , ללמד את התנ " ך בשיטה בין- תחומית ) אינטר-דיסציפלינרית ( ולהעמידו כטקסט רלוונטי לליבון סו גיות גם בימינו . אנו ממליצים להדגים זאת באמצעות השוואה למשטרים המודרניים . גם במשטר הדמוקרטי הישראלי כוחו של המנהיג אינו בלתי מוגבל . אמנם , המנהיג אינו תלוי כיום בחוקי התורה , אך יש אמצעים חוקתיים מודרניים שמטרתם לפקח על מנהיגים , כגון מערכת המשפט או החוקה . לכן הבאנו בספר לתלמיד ) עמ וד ) 36 הסבר קצר אודות מערכות אלו ב מטרה להדגים את עקרון הגבלת הכוח של השלטון . נקודה חשובה לסיום – שימו לב שספר שמואל הוא חלק מספרי ה ' נביאים , ' וגם בו שולטת התפיסה המקראית שאת ההיסטוריה של עם ישראל מכוון אלוהים באמצעות דברו אל הנביאים . הכוח המניע את ההיסטוריה הוא דבר הנביאים – הם ממליכים מלכים והם מסירים אותם משלטונם .
|
|