|
|
עמוד:35
דרכים ואמצעים לשימור אתרי תרבות וטבע פעילות השימור מתבצעת ( בישראל וברוב המדינות המפותחות ) בשלוש רמות : הרמה המקומית : השלטון המקומי ( העירייה , ( המועצה המקומית או המועצה האזורית – אחד הגופים אלה יוזם את שימורו או פיתוחו של האתר , אחראי לניהולו ופועל לצד גופים ברמה הארצית לקדם ולשווק את האתר שבתחומו . לעיתים , תהליך השימור הוא יוזמה של תושבים , אנשי אקדמיה או יזמים המתארגנים לצורך כך . הרמה הארצית : כמה גופים מרכזים בידיהם את הטיפול בנושא , למשל - במדינת ישראל מעורבים ברמה הארצית : רשות הטבע והגנים ( בתחום אחריותו של המשרד להגנת הסביבה , ( המועצה לשימור אתרים , ועדות מחוזיות לתכנון ולבנייה , ארגונים חברתיים כמו " אדם טבע ודין" ועוד . נושא השימור מעוגן גם בתכנית מתאר ארצית ( תמ"א ) , 35 המגדירה אזורי שימור שבהם הפיתוח מתקיים על פי כללים שאושרו בידי ממשלת ישראל . הרמה העולמית : המדינות החתומות על אמנת אונסק"ו לשימור ( 1272 ) מפעילות ועד המנהל את הקשר מול אונסק"ו . " הוועד הישראלי לאונסק"ו" ערך בשנת 2333 רשימה ראשונית של אתרים , שמתוכה מוצע כל שנה אתר מסוים לרשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו . מלאכת השימור בארץ בעולם מתבצעת כיום בעיקר באמצעות חקיקה ואכיפה . במרבית המדינות המפותחות הותקנו חוקים , אמנות והוראות המגדירות מרחבים , מבנים או קבוצת מבנים כמיועדים לשימור . תהליך השימור מתבצע גם בעזרת מענקים ותמיכות כספיות של גופים פרטיים או ממשלתיים , במטרה לייצור תמריץ לביצוע השימור ולהמשך תחזוקו של האתר לאורך זמן . דרך נוספת לסיוע לתהליכי שימור היא על ידי הענקת הטבות מס , הקלות בתהליכי תכנון ופטורים ממסים מקומיים . לסיכום , שימור אתרי תרבות וטבע בראשית המאה 21-ה נובע מסיבות שונות ומשרת צרכים שונים בהתאם לכמה גורמים : ערכו ההיסטורי או התרבותי של האתר , נדירותו , ובעיקר – יכולת הקידום והשיווק הכלכליים שלו . לפעולות השימור יש כיום חשיבות רבה בעיקר בתחום התיירות , כיוון שהם משווקים כאתרי תיירות לכל דבר . יש הרואים בכך טעם לפגם , אך אחרים סבורים כי כל עוד נשמר קיומו הפיזי של האתר ( גם במחיר הפיכתו לאתר תיירות ) הוא ישמש כלי חינוכי ותרבותי ראשון במעלה . בנושא התיירות נעסוק בהרחבה בפרק הבא .
|
|