עמוד:19

בניגוד למשק הלאומי בכך שהיחידה הכלכלית אינה חופפת עוד ליחידה המדינית , והמדינה אינה יכולה להוות יותר יחידה משקית עצמאית . התפקיד המרכזי שממלאות חברות רב לאומיות בכלכלה הגלובלית , עושה את הנהלות החברות האלו למוקד רב עוצמה של שליטה ובקרה על תהליכים כלכליים מורכבים שהשתרעותם הגיאוגרפית רחבה ביותר . לכן החלטות המיקום של הנהלת חברה רב לאומית חשובות ביותר לתיפקוד היעיל של החברה ובעלות השפעה מכרעת על פוטנציאל הפיתוח של העיר בה ממוקמת הנהלת החברה או חלק אחר מתיפקודיה . הנהלות החברות האלו מתרכזות במספר לא גדול של ערים , כמו ניויורק , טוקיו , לונדון , פריס , פרנקפורט , שיקגו , לוסאנג לס . אלו הן הערים הגלובליות es ) יפיד לבג o ל ( G או " ערי עולם" es ) יפיד d ל or ר . ( מובן שכלכלה גלובלית דורשת כושר ארגון גדול והערים הגלובליות דורשות תשתיות מתוחכמות מאוד : בהן מערכות תקשורת משוכללות וכושר מיחשוב מתקדם המאפשר איסוף ועיבוד אינפורמציה בזמן אמת ; נמלי תעופה בינלאומיים גדולים ומשוכללים , אליהם מתנקזים קוי תעופה להסעת אנשי מינהל ושווק , מומחי ארגון ומהנדסים וכיוצא באלה בעלי מקצועות נדרשים . העיר הגלובלית מושכת אליה חברות ושירותים לחברות הרבלאומיות , כמו רואי חשבון , פרסום , שווק , ייעוץ משפטי וכד . ההיצע שהעיר יכולה להעמיד לרשות חברות רבלאומיות , הנוהגות לנייד את עובדיהן הבכירים בין מרכזיהן השונים , יוצר תחרות בין ערים ( לא בין מדינות , (! תוך בניית מידרג עירוני עולמי , ומעצב דמות אחידה של העיר הגלובלית . הכלכלה הגלובלית ועיר העולם משנים את פניה של הגיאוגרפיה העולמית . זו נמצאת היום במרכזו של תהליך שינוי דרמטי : העולם המפותח מתמחה בניהול , מימון ושירותים יצרניים ועסקיים , העולם המתפתח קולט את התעשייה הנודדת אליו מהעולם המפותח . מתוך שאיפה וכורח להשתלב בכלכלה העולמית ולהיפתח להזדמנויות הגלומות בה , ובהן משיכת פעילויות של חברות רב לאומיות , ויתרו מדינות על סמכויות מגוונות בתחום הכלכלי שהיו להן , כמו מיסוי , מכסים וכיוצא באלה סמכויות שעיצבו את אופיו של המשק הלאומי . התפתחויות אלו יוצרות פערים חברתיים וכלכליים גדולים בין ארצות שונות ובין רבדים שונים באוכלוסייה בתוך ערי העולם עצמן , פערים יוצרי מתחים ומגבירי ביקורת על עצם תהליכי הגלובליזציה . 1 יתר על כן , התפתחויות לאורך המאה העשרים , שהועצמו בתהליכי הגלובליזציה , שינו מאוד את מדינת הלאום . בעוד שהריבונות הקלאסית , שאפשר לראות את ניצניה הראשונים בחוזי ווסטפליה בשנת , 1142 הניחה סמכות מוחלטת ובלעדית של המדינה , הרי המאה העשרים קיצצה מאוד בריבונות הזאת . התפתחויות רבות מציעות שריבונות המדינה עשויה להתחלק בין רשויות שונות ; מות הרעיון שלמדינה יש ריבונות מלאה , בלעדית וכוללנית מקבל חיזוק על ידי התפתחויות במערכת הבינלאומית כמו : שווקים פיננסיים הקשורים גלובלית במערכות תקשורת חדישות ; אנשים ורעיונות חוצים גבולות במספרים גדולים ובלתי ניתנים לבקרה ; החדירות של הגבולות מפחיתים בהכרח את יעילות הריבונות על הטריטוריה ואת הרלוונטיות שלה ; הסכמי סחר חופשי ושווקים משותפים גורמים לרעיונות של כלכלת מדינה כמערכת מכילה ועצמאית להיות מיושנים , שזמנם עבר . 2 ירידת כוחה של מדינת הלאום מול עליית כוחם של גופים בינלאומיים עשויים להשפיע על מידת ההזדהות של אליטות טכנולוגיות וכלכליות שונות עם חברות רב לאומיות ועם

ישראל. משרד החינוך


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר