|
|
עמוד:5
להלן הרציונאל של ספר הלימוד כפי שהופיע בתוכנית הלימודים " גיאוגרפיה ופיתוח הסביבה" לחטיבה העליונה , בשנת – 0222 עמ' 011 - 011 מבוא הפיתוח והתכנון המרחבי הוא תחום בחירה חדש להתמחות בלימודי הגיאוגרפיה בחטיבה העליונה הנלמד בהיקף של שתי יחידות לימוד 123 ) שעות . ( תחום זה מתמקד בגיאוגרפיה כלכלית-יישובית בזיקה לפיתוח מרחבי ובבחינה אקטואלית של פעילויות אנוש במרחב היישובי . במסגרת לימוד היחידה בוחנים הלומדים תופעות ותהליכים יישוביים וכלכליים בעולם , רוכשים כלים להבחנה בין רמות פיתוח של מדינות ואזורים ומנתחים את הגורמים לשונות ביניהם , לומדים על זרזים שעשויים לקדם פיתוח ומפתחים לחשיבה ביקורתית באשר להשלכות של תהליכי הפיתוח . לתחום זה יש גם היבט יישומי-מעשי : את עקרונות התכנון והפיתוח שנלמדו מיישמים הלומדים לביקורת ולהערכה של מיזמים קיימים ולתכנון מיזם חדש . מאז ראשית התיישבות הקבע מפתחים בני אנוש את המרחב בהתאם לצורכיהם , לתנאי הסביבה ולזמינות המשאבים כדי לשפר את רמת חייהם ואת איכותם . מסיבות שונות : היסטוריות , כלכליות , תרבותיות , דמוגרפיות ופוליטיות , תהליכי התכנון והפיתוח במרחב העולמי אינם אחידים בהיקפם ובקצבם , ותוצאותיהם יוצרות שונות מרחבית . הבדלים אלו מתבטאים ברמות הפיתוח בין מדינות העולם המפותח ובין מדינות העולם המתפתח ובין אזורים בתוך מדינות . הבחינה והקביעה של רמת פיתוחם של מדינות ואזורים מתבצעת בעזרת מדדים שונים , שהם בגדר " ארגז הכלים" של החוקרים , המתכננים והמפתחים . תהליך הפיתוח בתקופתנו נישא על גל של תהליכים גלובליים , התורמים לצמיחה כלכלית ולעלייה סלקטיבית ברמת הפיתוח של מדינות , אזורים וערים בעולם . עם זאת לא כל המדינות והאזורים בעולם נהנים מתהליכי הפיתוח , וגם באזורים שקיים בהם פיתוח מואץ יש אוכלוסיות שאינן שותפות בחלוקת רווחי הפיתוח וחלקן אף מנוצלות על ידי בעלי הון מקומיים ומשקיעים חיצוניים . בעבר חיו רוב תושבי העולם ביישובים כפריים והתפרנסו בעיקר מייצור חקלאי . במהלך מאות השנים האחרונות התרחשו תהליכים וחלו תמורות הן במרחב הכפרי והן במרחב העירוני : התייעלות הייצור החקלאי , הירידה בביקוש לכוח אדם בחקלאות , עליית הביקוש לכוח אדם במגזרי הפעילות הכלכלית הלאחקלאית – כל אלו הביאו למעבר תושבים מהכפר אל העיר , לגידולן של הערים ולעיורם של יישובים כפריים . יתר על כן , ביישובים הכפריים שבשובל העירוני השתנה הבסיס הכלכלי עקב חדירת תעסוקות עירוניות בתחומי המסחר , השירותים והתיירות , ולעומת זאת היישובים הכפריים באזורי השוליים עדיין נשענים גם כיום במידה רבה על תעסוקות חקלאיות . תמורות של ממש התרחשו במרחב העירוני : הקמת ערים חדשות , התרחבותן וגידולן של ערים ותיקות והתפתחותן של ערי מטרופולין וערי עולם . כיום , בתחילת המאה , 21-ה יותר ממחצית תושבי העולם מתגוררים ביישובים עירוניים , ועיקר הבסיס הכלכלי שלהם הוא ענפי המגזר השניוני והשלישוני . בעקבות ההתפתחות העירונית המואצת חלות תמורות בתפרוסת שימושי הקרקע במרחב העירוני ובאופיים . התרחבות המערכת היישובית וההיענות לצורכי הפיתוח - בניית תשתיות , ניצול מגוון של משאבים , הקמת מפעלים ויצירת מוקדי תעסוקה - מחייבות תכנון נכון של המרחב ופיתוח מבוקר על פי עקרונות הקיימות כדי למזער את הפגיעה בסביבה הטבעית והמבונה . הלומדים תחום זה יבחנו ויעריכו תהליכי פיתוח ותכנון על פי עקרונות אלה של הקיימות . לכל אחד מנושאי הלימוד ופרקיו נקבעו מטרות הנגזרות ממטרות-העל של התכנית ( מטרות אלו מפורטות ברציונל התכנית ) ובזיקה לכל נושאי היחידה . המטרות מוצגות בראשיתו של מפרט התכנים של כל נושא . המטרות נועדו לסייע למורים בתכנון תהליך ההוראה-למידה וכן כאמצעי בקרה על תוצרי הלמידה .
|
|