עמוד:23

אחד הערכים הפרטיקולריים החשובים הקשורים בהוראת הגיאוגרפיה הוא הזיקה לארץ , או מה שמכונה אהבת הארץ , אהבת המולדת . הנחלת ער כים אלה עשויה לבוא , בין היתר , בלימוד הגיאוגרפיה של ארץ ישראל . הצגת נושא זה בספר לימוד לבתי הספר , עשויה להעלות דילמה חינוכית : הידע הדיסציפלינרי מושפע מתהליכי הגלובליזציה בכך שהוא מוצג באופן רלטיביסטי . כך , הוא עשוי להציג זיקות שונות לארץ , הנובעות מתפיסות שו נות ומדתות שונות . הרלטיביזם אינו מעדיף גישה כלשהיא ואינו מעריך את הגישות השונות . ירושלים היא עיר קדושה לשלוש דתות ; האם ספר לימוד ישראלי אמור להתייחס בשוויון נפש לשלושתן ? הדיון הדיסציפלינרי האובייקטיבי צריך להתייחס אל שלוש הדתות , אך המטרה החינוכית אינה ניי טרלית , כיון שהיא כוללת משימה של הנחלת הזיקה של התלמידים אל העיר . יתר על כן , החברה הישראלית מגוונת מאוד ויש בה קבוצות אידיאולוגיות שונות , כמו גם בני דתות שונות . המשמעויות של הזיקה בין עם וארץ בהקשרים הישראליים , אינן זהות אצל כל הקבוצות . עיצוב המרחב הציבורי ואופי הפעילות בו הם עניינים גיאוגרפיים שמעורבים בהם ערכים ויש בהם פוטנציאל של התנגשות . כך , כאשר ספר לימוד , שעניינו גיאוגרפיה של ישראל , עוסק בהתפתחות מערכת המסחר והשירותים בעיר הישראלית , תוך תיאור מרכזי קניות ענקיים מחוץ לערים פאוור סנטר הפתוחים כל שבע ת ימי השבוע ובהם אלפי קונים יומיום ובסופי שבוע עשרות אלפים , הוא מציב בעיה ערכית וחינוכית : המסר ה גלובלי הסמוי בתיאור האמור , הוא מחיקת השבת מהמרחב הציבורי של העיר הישראלית . לא רק התוכן הדתי היהודי נמחק , אלא גם הכותרת . אין כאן שבת אלא סוף שבוע תרגום מלולי של ה וויק אנד המערבי החילוני , הגלובלי . האם אפשר להציג את הנושא הזה ללא התייחסות למשמעויותיו הערכיות ? לכאורה , אפשר היה לטעון שתפוצת המסחר והשירותים בעיר וזמני פעילותם הם נייטרליים מבחינה ערכית או תרבותית , וספר הלימוד המקצועי רשאי להציגם כפי שהם . אולם , עיון נוסף בפרק הזה , יבהיר שההצגה הזאת אינה נייטרלית . ההתפתחות האמורה היא חלק מהקדמה העירונית . אין ספק שהצגה כזאת תגרום דיסוננס אצל חלק גדול מהתלמידים , בוודאי אצל הדתיים שבהם . איאפשר להתעלם מהתפתחות עירונית כזאת , אבל אפשר וצריך להשתמש בה כהזדמנות לדיון ב אופי השבת במדינה יהודית ובמשמעויותיה הסוציאליות כיום מנוחה . בדיון ביקורתי על תכנית הלימודים בגיאוגרפיה בישראל נטען כלפיה , כי היא איננה מצליחה ליצור איזון בין החינוך לזהות לאומית לבין הכיבוד של ה " אחרים " וכי " ספרי הגיאוגרפיה של ארץ ישראל רוויים עדיין בפרשנו ת לאומית צרה המאדירה את המפעל הציוני ומגמדת זהויות אחרות . " 10 לעומת זאת , כלפי ספר לימוד חדש בגיאוגרפיה של ישראל . 11 , טען הרב יעקב אריאל , רבה הראשי של רמת גן , במכתב לשרת החינוך , כי הספר " נטול יהדות ונטול ערכים " משום שאין הוא מקדיש תשומת לב לחינוך לאהבת הארץ ומתייחס באופן נייטרלי לקבוצות הדתיות השונות הקיימות בה . 12 הדילמה המרכזית בהקשר זה היא כיצד להשביע רצון כולם ? בשנת 1992 פורסמה מטעם האיגוד הגיאוגרפי הבינלאומי " אמנה בינלאומית לחינוך גיאוגרפי . " באמנה זו כלולים גם עמדות , ערכים והתנהגויות שיובילו את התלמידים לסדרה של תוצאות רצויות ובהן : להתעניין בסביבתם ובמגוון האיפיונים הטבעיים והאנושיים שעל פני כדור הארץ ; להעריך את יופיו של העולם , מצד אחד , ואת תנאי המגורים של האנשים , מצד שני ; לדאוג לאיכות הסביבה ותנאי המגורים האנושיים לדורות הבאים ; להבין את הערכים והעמדות המשפיעים על קבלת

ישראל. משרד החינוך


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר