עמוד:3

מבוא- תיקון היחיד וחברה מתוקנת בהגות היהודית והציונית מדינת ישראל נוסדה על מצע של חלומות , תפילות ותקוות שהמשותף להן – תיקון . תיקון מצבו הפיזי של עם ישראל , תיקון מידותינו כפרטים ותיקונה של החברה המודרנית לקראת חברת מופת . רעיון התיקון מלווה את עם ישראל משחר היווסדו , ועובר כחוט השני בספרות חז"ל . אך טבעי הוא שמנסחי מגילת העצמאות בחרו בחזונם של נביאי ישראל כמגדלור המאיר את ערכי החירות הצדק והשלום . בספר הלימוד שלנו ארבע יחידות לימוד : פרקי אבות - תיקון היחיד וחברה מתוקנת במשנת חז"ל ביחידה זו נתמקד במסכת פרקי אבות . נרחיב את ההתמצאות בפרקי אבות תוך דיאלוג עם המשניות , קטעי מידע נוספים , שירה וספרות מתקופות שונות . לימוד מקורות אלה והדיון בהם יאפשרו לנו לבחון את ערכי התרבות והמוסר היהודים ולהעמיק בקשר שלנו לחברה שבה אנו חיים , ומתוך כך נבחן כיצד אנו יכולים לעזור בתיקון היחיד , והקהילה שלנו . מחזור הזמנים - שלוש הרגלים כביטוי לערכים אישיים וחברתיים ביחידה זו נבחן את ההיבטים המיוחדים והמשותפים בשלושת הרגלים . נכיר את הערכים הבאים לידי ביטוי בחג . את המחויבות שלנו לערכים השונים שבחג והשפעתם על אורחות חיינו . ביחידה זו גם נתעמק בסמלי החג שהתפתחו והשתנו עם השנים . נלמד על השינויים , משמעותם בחג וההשפעות שהביאו להתפתחותם . נבדוק את הרלוונטיות שלהם לחיינו , ונעצב את דרכי חגיגת החג אצלכם בכיתה ובבית תוך שילוב בין מה שלמדנו על המחזוריות בטבע לבין הזיכרון ההיסטורי האקטואלי והסימבולי בכל חג . זיקת עם ישראל לארץ ישראל חברה מתוקנת בהגות הציונית : בנימין זאב הרצל ביחידה זו נכיר את משנתו החברתית - מדינית של הרצל באמצעות עיון בספריו וכתביו . נעמיק בדיאלוג שבינו לבין הוגים בני תקופתו ואף מתקופות מאוחרות יותר . נברר ערכים אישיים ולאומיים לאור הגותם ומידת הרלוונטיות והיישום שלהם בימינו . נבחן כיצד אנחנו יכולים לקחת חלק בדיון בסוגיות אקטואליות ונמצא את הדרך לפעול למען שינוי חברתי לאור חזונם ולאור שאיפתנו לחברה מתוקנת בארץ ישראל .. דמותה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי – יהודית דמוקרטית ביחידה זו נעמיק את הדיון על מהותה של הדמוקרטיה וערכיה של ישראל כמדינה דמוקרטית לכל תושביה . נעמוד על הביטויים היהודיים בדמוקרטיה הישראלית ועל המתח בין חברה יהודית לדמוקרטית . נבדוק כיצד בא לידי ביטוי החלום שלנו לחברה מתוקנת במגילת העצמאות , מה עשינו עד היום כדי לממש אותו , ועד כמה נוכל עוד לתקן ולהגשים את חזון המגילה . הספר נכתב ברוח המתווה של משרד החינוך והתרבות להוראת תרבות ישראל בבתי הספר הממלכתיים ומאושר להוראה על ידי המטה לתרבות ישראל של משרד החינוך . " לא קיים ערך מוסרי-אוניברסאלי , אפילו חופש הדת , שאי אפשר לחשוף את שורשיו היהודיים . אוניברסאליות זו היא ההוכחה שערכים אלה הם אמנם ערכים אנושיים , וכי היהדות היא תרבות אנושית" " מותר האדם ביכולתו להטיל ספק . מן הפילוסופים המוקדמים והמאוחרים למדתי כי בלי ספקות , בלי שאלות ותהיות , אין האדם מה שהוא . זהו מותר האדם מן הבהמה : האדם שואל שאלות ואילו מסגרת חייה של הבהמה היא קבועה ועומדת . לדידי , המשמעות האמיתית של היהדות מתמצית בהתמודדות מתמדת עם הספק ועם המשתנה בעולמנו חדשים לבקרים " מתוך דבריו של השופט חיים כהן ז"ל ( מרץ 1911- אפריל ( 2002 המשנה לנשיא בית המשפט העליון וחתן פרס ישראל למדעי המשפט תש"ם . מתוך מאמר ב"יהדות חופשית" . 1985 חומרי הלמידה של עמותת חינוך ישראלי נכתבו בהשראה ובזיקה להגותו של שופט בית המשפט העליון חיים כהן ז"ל אשר בכתביו היטיב להעמיק ולחבר את עולמו היהודי וערכיו ההומניסטים .

עמותת חינוך ישראלי ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר