עמוד:ב60

שמשון הגיבור ושמשון הגיבור זקן בא בימים ושנתו נודדת בלילות . עודו ילד והרים את העולם על צירו ביד אחת . כשגדל והיה לנער ביקש למות בלילה שתמלאנה לו שבע עשרה . לא רצה למות זקן : בן שבע עשרה ויום . על כן קשר לפידים בזנבות שלוש מאות השועלים כדי לשרוף הכל . בשנות העשרים אמר לחולל נצורות עם יום מותו בן ג"ל בימים שניקרו את עיניו , התפלל לחזות בחתונת בנותיו . בן שמונים לא בגר עוד ובשכחת שעותיו הזה כתינוק בין יומו . ועדיין שערי עזתו רדומים בבצר . ודלילה " הוא מביט באריה ובדבש הניגר מתוכו . אין ספק שהוא נפעם : הרי המראה הזה יוצפן בחידה שאותה ישאל בקרוב במסיבת כלולותיו . הוא רואה את התמונה הבלתי רגילה שהוא עצמו יצר וחולל ... ובהתמזג כל חושיו אלה באלה , הלא יתכן שמאליה מתעוררת בו התפעמות אל משהו שהוא גם עז ביטוי , גם יפה בדרכו , גם יחיד במינו ... איך לכנות רגע כזה ? , 'התגלות' כבר אמרנו . אבל האם מותר להוסיף בזהירות , שזה גם הרגע שבו שמשון , איש שלכאורה כולו שרירים וחומר , מגלה לפתע גם את הדרך שבה מביט האמן בעולם " ? ( עמ' ) 62 …" יבוא יום ותמות גם אתה וימותו כל בני האדם אשר היו היום ברחוב העיר . גם הטף ימות ; ועמהם ימותו כל הגיונותיהם ודבריהם ושיחם ושיגם . רק אחד תחיה לעולם : אשר אכנה אני דברי אמת , אני , מכבוני הלוי . שמשון לטש עיניו אליו וסיבב את ראשו כדרכו בשעה שהשתדל לתפוס עניין קשה . הנך בז לי ולמעשי ולמולדתי , השופט – אמר הלוי – רבה חכמתך , אבל קצרה היא . הנך גבור , אבל מידת כוחך – יום אחד : יהי ערב ויהי בוקר וילדו אנשים אשר לא ידעו את שמשון . ואני ומולדתי – הננו כתולעים בעיניך : הננו נודדים מארץ לארץ , ולוחשים לחש , ורושמים קו לקו על עור עזים . אבל רק אשר צררתי בתפילה ורשמתי על פיסת עור יאריך ימים , ואת זאת יכנו בני האדם דברי אמת , וכל יתר הדברים כמוהם כעשן . ויהי אחרי כן ויאהב אשה בנחל שרק ושמה דלילה . ויעלו אליה סרני פלשתים ויאמרו לה פתי אותו וראי במה כחו גדול ובמה נוכל לו ואסרנוהו לענותו ואנחנו נתן לך איש אלף ומאה כסף . ותאמר דלילה אל שמשון הגידה נא לי במה כחך גדול ובמה תאסר לענותך . ויאמר אליה שמשון אם יאסרני בשבעה יתרים לחים אשר לא חרבו וחליתי והייתי כאחד האדם . ויעלו לה סרני פלשתים שבעה יתרים לחים אשר לא חרבו ותאסרהו בהם . והארב ישב לה בחדר ותאמר אליו פלשתים עליך שמשון וינתק את היתרים כאשר ינתק פתיל הנערת בהריחו אש ולא נודע כחו .

עמותת חינוך ישראלי ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר