עמוד:ב45

הדלקת נרות שבת בגטו " בתקופה הראשונה של חיי במחנה היו אתי תמיד נרות שבת . את הנרות הייתי משיגה תמורת לחם , סבון וכדומה . היה סיכון בהדלקת הנרות , כי הגרמני עלול היה להריח את ריח הפרפין . במחנה שבו שהיתי עת ארוכה , הביאו לי אחי לצרה פרפין שמצאו במקומות עבודתם , מפרפין זה עשיתי נרות שבת . בקיץ הייתי מדליקה את הנרות מיד עם שובי מן העבודה , שני נרות השבת הקטנים הביאו קצת שמחה ועידוד לתוך הצריף שלנו . בחורף נתקלתי בקשיים בהדלקת הנרות . עבדנו עד שעה מאוחרת לאחר כניסת השבת , ולא בכל מקום עבודה אפשר היה להדליק נרות מטעמי בטיחות . בחורף 1943 עבדתי במשרדו של מפקד המחנה . רק שני יהודים עבדו שם , לפעמים , כאשר לא ניתן לי ללכת לצריף סמוך ולהדליק שם את נרות השבת , הייתי תוחבת את הנרות הקטנים בדלת התחתונה של התנור ומדליקה שם את אורות השבת שלי" מתוך : 'גלגוליי במחנות העבדות' , דרורה אייזנר , הוצאת ראובן מס' ירושלים תשמ"ג , עמ' 169-168 לודויגסדורף - מחנה ריכוז לנשים בקרבת 'גלאץ' השוכנת במרכז ההררי הגבוה בגרמניה . אזור זה היה זרוע במחנות עבודה ובמחנות ריכוז , עצירי המחנות הועסקו בבתי חרושת לתחמושת ונחשפו לחומרי נפץ וכימיקלים רעילים . מה היתה משמעות הדלקת הנרות לדרורה ? איזה תפקיד מילאה הדלקת הנרות בחייה של דרורה ? הדלקת נרות שבת- לידתו של מנהג . הדלקת נרות שבת אינה מוזכרת בתנ"ך . האיזכור הראשון מופיע במשנה במסכת שבת בדיון : " במה מדליקין '' ( משנה , מסכת שבת , פרק - ( 'ב הדיון עוסק בשאלה אילו חומרי בעירה מותרים לנרות השבת . ההכנות לפני השבת נקראות כבוד שבת , ואילו הפעולות במהלך השבת נקראות עונג שבת קבלת שבת בבית הבראה לילדים - גטו לודז'

עמותת חינוך ישראלי ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר