עמוד:א32

קראו את הקטע הבא : " תכופות כל כך עומד הבן שהתייתם עתה זה מאביו או מאמו מול הגופה העטופה בתכריכים , והקברן מציב מול פניו קרטון עטוף בניילון ועליו הטקסט של תפילת הקדיש , ואז מתחילה הפארסה . הבן העומד לבדו מול הגופה ומאחוריו הקהל הגדול המחכה למוצא פיו , נראה כמי שנדרש לפענח לראשונה בחייו כתובת היירוגליפית ומתחיל לגמגם את המלים הארמיות המוזרות ... לקראת סופו נעשה הקדיש יותר ויותר קרוב לעברית , והבן חפוי הראש שנכשל בבחינת הקריאה של הטקסט שהוא מאבני היסוד של היהדות , מתנחם במשפט "עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו" , 'וכו שאותו זוכר כל ישראלי ולו החילוני שבחילוני " ... מתוך מאמרו של בני ציפר , עורך מוסף 'תרבות וספרות' בעתון 'הארץ' שפורסם בעיתון הארץ 28 . 06 . 06 . 1 האם לדעתכם כדאי להחליף את שפת הקדיש לעברית , המובנת לכולם , או להשאיר בארמית , שפה שאינה מדוברת כיום ? מה היתרונות בתפילה בשפה מובנת ? מה היתרונות בשמירת המסורת העתיקה ? אני דווקא סבור , כחילוני גמור , שכל אחד צריך לדעת את הקדיש ולהבין את פשרו , ושיש חובה ללמד אותו לכל תלמיד בית ספר . קודם כל מפני שיש בו הוד שירי גדול . וגם מפני שזה טקסט , שגם מי שאינו מאמין כלל באלוהים יכול לשאוב ממנו נחמה מפני שהוא מרחיק את הצער האישי של האבלים ומעמיד במקומו את האינסוף הקוסמי . לרגע האדם אינו במרכז ואינו מחויב לשאת באחריות לנעשה מסביבו אלא משליך את יהבו על הלא נודע הנשגב ממנו . האין די בזה לראות בקדיש טקסט שירי גדול שראוי שכל אדם יידע אותו ? זאת ועוד : דווקא מפני שהטקסט של הקדיש סתום כל כך לחילוניים , הוא מאפשר להם להתמסר אליו ולשמוע את הקונוטציות התרבותיות והמוסיקליות שלו , להשתחרר מן המובן התוכני של המלים ולהטעין את נעימתן בתוכנו של האבל האישי שלהם . קטע נוסף מאותו מאמר . 2 האם אתם מסכימים עם הכותב ? האם אתם מתנגדים לדעתו ? . 3 נסחו מכתב תשובה לכותב המאמר בו תביעו תמיכתם או התנגדותכם לדבריו . הביאו לפחות שלוש טענות בעד או נגד עמדתו . ישנה מחלוקת בין פוסקי ההלכה בנוגע לאמירת קדיש יתום על ידי נשים . יש הגורסים שנשים יכולות וצריכות לומר את התפילה , משום שגם הן אבלות , ובעידן שלנו אין מקום לאבחנה בין גברים לנשים בעניין זה . ויש הגורסים שברוב קהילות ישראל לא נהגו שנשים אומרות קדיש , ואין לחרוג ממסורת זו גם בתקופתנו . מה דעתכם ?

עמותת חינוך ישראלי ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר