עמוד:א30

חלק שני – מסתדרים בסידור ברוב רובם של הסידורים ישנן שלוש תפילות מרכזיות – , "הקדיש" "קריאת שמע" ו"תפילת . "העמידה אלו תפילות שנאמרות לפחות פעמיים ביום , ומופיעות גם בשבתות ובחגים . היחידה הנוכחית תוקדש להתעמקות בשלוש התפילות הללו . קראו את הקדיש ( המופיע בעמוד הבא ) בקול או שמעו הקלטה שלו . נסו להיזכר באירועים בהם שמעתם את הקדיש . . 1 אילו תחושות מתעוררות בכם ? . 2 אילו חוויות עולות אצלכם ? . 3 לאילו זכרונות הקדיש מחבר אתכם ? תפילת הקדיש הקדיש הינו קטע תפילה , הנאמר מספר פעמים לאורך התפילה , בשפה הארמית , משום שבתקופה שבה הוא חובר ( ככל הנראה במאה השלישית לספירה , ( זו הייתה השפה שבה דיברו רוב היהודים . ישנם מספר סוגי קדישים , הנבדלים ביניהם במשפטים הנוספים לנוסח הבסיסי . במקורו נאמר הקדיש לאחר לימוד אגדה ( קטע לימודי מן התלמוד ) אך בהדרגה נכנס לתפילות הציבור בבתי הכנסת . הקדיש משולב בין התפילות . בתחילת ימי הביניים הקדיש תפס מקום בתפילות אבלים ובאזכרות למתים , ועם עליית המיסטיקה היהודית במאות 12-ה 13-וה הפך המנהג לקרוא קדיש למת נפוץ מאוד . " אל מלא רחמים" הוא נוסח של תפילת אשכבה הנהוגה בקהילות אשכנז , שאותה אומר החזן לעילוי נשמתם של נפטרים , בעת הלוויה , בעת העלייה לקברו של הנפטר , בימי זיכרון ובמקרים נוספים שבהם מזכירים את זכר הנפטר . " אל מלא רחמים שוכן במרומים המצא מנוחה נכונה על כנפי השכינה במעלות קדושים וטהורים כזהר הרקיע מזהירים . “ ארמית הארמית שבה דיברו וכתבו יהודי בבל היא ארמית בבלית , שהייתה השפה השלטת בקרב יהודי בבל בין המאות 3-11 לספירה . בשפה זו נכתב התלמוד הבבלי ( פרשנות לדברי התנאים , כותבי המשנה והברייתות ) כמו גם תפילות מסוימות וכתבים שונים .

עמותת חינוך ישראלי ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר