עמוד:35

לחשיבות הרבה שייחסו לה חז " ל , אך ריבויים עשוי גם להוכיח שהיה צורך להדגיש ולחזור ולהדגיש את התביעה למעשי צדקה וחסד , לנמק אותה בנימוקים מנימוקים שונים ולנסחה כפעם בפעם ניסוח מחדש . הצורך הנ " ל יכול להתפרש כהוכחה למרחק מסוים בין התביעה וההטפה לבין המציאותפ . " על המרחק בין התביעה למציאות מעיד גם המצב בקהילות היהודים בספרד בימי רמב " ם . למרות קביעתו של רמב " ם כי " מעולם לא ראינו ולא שמענו " על קהילה ללא קופת הצדקה , מסתבר כי עד למאה ה , 14 - כמאה שנה לאחר מותו של רמב " ם , " לא נכלל הטיפול בעניים במדיניות הסעד המפורשת של הקהילה היהודית בספרד . " ביקורת חברתית קשה על אי השוויון ועל הפערים בין עשירים לעניים בקהילה עולה מכתביהם של חסידי אשכנז בגרמניה של המאה ה 12 - כמו גם מספרות הדרוש והמוסר הלא-חסידית בפולין במאה ה , 18 - ואלה אך דוגמאות מעטות לפער הבלתינמנע כנראה , בין הרצוי למצוי בכל הקשור למחויבות לנזקקים ולטיפול בעניים . נראה שאכן סדנא דארעא חד הוא , בימים ההם כבזמן הזה . ובכל זאת גם בימים אלה של הפרטה וכלכלה חופשית אפשר ואף חיוני לחזור ולאמץ כמה עקרונות יסוד מן המקורות . הנה , לדוגמה , קריאתו של הנביא מיכה – "והצנע לכת " : " ה יד לך דם מה ט ב מה ה ' ר ממך י אם ע ת מ פט ו הבת חסד והצנע לכת עם אלהיך " ( מיכה ו , ח . ( צניעות הליכות כתנאי לרגישות חברתית עולה גם מתפיסת חז " ל , המדגישה את ארעיותו ( ושרירותו ) של העושר , שאינו קבוע ואינו מובטח . דומה לכך אמונתם של חסידי אשכנז , שהעושר אינו אלא פיקדון שמפקיד אלוהים בידי מעטים , על מנת שישתפו בו את הנזקקים הרבים . אם נשכיל להשריש בחברה הישראלית נורמות ישנות -חדשות של צניעות ; אם נאמץ את התפיסה כי ההון – ובכלל זה ההון האישי – הוא בבחינת פיקדון המיועד , בין השאר , לרווחתם של נזקקים ; אם נשכיל להפנים כי העושר אינו אלא " גלגל חוזר בעולם " – אולי נוכל להחזיר את החמלה והסולידריות הפנימית , לא כמבצע לזמן מוגבל אלא כאורח חיים של תיקון חברתי .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר