|
|
עמוד:i6
עקרונות המשטר הדמוקרטי המודרני העקרונות והערכים הדמוקרטיים שהצגנו בסעיף הקודם מבטאים את האידיאל הדמוקרטי . אמנם המשטרים הדמוקרטיים הקיימים במדינות שונות בעולם נבדלים אלה מאלה במאפיינים שונים , אך אפשר לזהות כמה עקרונות משותפים הקיימים במידה זו או אחרת בכל המדינות הדמוקרטיות המודרניות . בעקרונות אלה נעסוק בסעיף זה . ריבונות העם ורעיון הייצוג המשטר הדמוקרטי מבוסס על רעיון ריבונות העם . בדמוקרטיות המודרניות מתבטא "שלטון העם" בכך שציבור האזרחים משתתף בבחירות שבהן נבחרים נציגי העם לשלטון . במדינות הדמוקרטיות בעלות המשטר הפרלמנטרי נערכות בחירות לפרלמנט ונבחרים נציגי העם . נציגים אלה בוחרים בממשלה הנשענת על אמונם של מרבית חברי הפרלמנט . במשטר הדמוקרטי הפרלמנטרי ריבונות העם מתבטאת בעיקר בהשתתפות בבחירות שבהן נקבעים נציגי העם לשלטון . במשטר הדמוקרטי הנשיאותי העם בוחר ישירות או בעקיפין ( באמצעות " חבר ( "בוחרים את הנשיא . בשני סוגי משטר דמוקרטי אלה , בפרלמנטרי ובנשיאותי , אין העם מקבל החלטות בנושאים המדיניים אלא מוסר "ייפוי כוח" להחליט לנציגיו בשלטון שנבחרו על ידיו בבחירות דמוקרטיות . עם זאת בכמה משטרים דמוקרטיים אנו מוצאים גילויים של "דמוקרטיה ישירה" שבה העם משתתף בקבלת החלטות מדיניות . הדוגמה הבולטת לכך היא משאלי עם המקובלים בשוויץ . במשאלי העם ציבור האזרחים מוזמן לחוות דעה בנושא מרכזי , ובכך מתבטא רעיון ריבונות העם הלכה למעשה . האפשרות לחילופי שלטון באמצעות בחירות במשטר הדמוקרטי קיימת האפשרות החוקית והמעשית לחילופי שלטון בדרכי שלום ובאורח חוקי , כלומר באמצעות בחירות . בכל המשטרים הדמוקרטיים נערכות בחירות כלליות ושוות במועדים קבועים . בבחירות הדמוקרטיות המפלגות והאישים מתחרים על תמיכת האזרחים , וניתן ביטוי לרבים ממאפייני המשטר הדמוקרטי : תהליכים של ויכוח ושכנוע , מעורבות האזרחים והשתתפותם , חופש הביטוי וההתארגנות , הכרעת הרוב תוך שמירה על זכויות המיעוט , סובלנות לדעות שונות ופלורליזם של השקפות וקבוצות . הבחירות משקפות את התרבות הדמוקרטית המעניקה ליחיד אפשרות בחירה בתחומי החיים השונים . הבחירות מהוות גם אמצעי לפיקוח מצד העם על השלטון ואפשרות להחלפתו בדרכי שלום - ללא אלימות , ובאופן חוקי - לפי כללי הבחירות המוסכמים במדינה . הבחירות הן אמצעי להבטחת אחריות השלטון כלפי הציבור ואמצעי כללי של פיקוח עליו . בדמוקרטיה יש חשיבות רבה לחילופי שלטון מסודרים ובדרכי שלום , ולכן חשובה מאוד האופוזיציה , אשר תפקידה לבחון את פעולת השלטון ולבקרו , להקפיד על מימוש חירויות הפרט ולהציע חלופה לשלטון . הכרעת הרוב וזכויות המיעוט בדמוקרטיה ההחלטות מתקבלות בדרך של הכרעת הרוב . אין פירוש הדבר שהרוב בהכרח צודק או שהכרעת הרוב היא הנכונה ביותר או המוסרית ביותר . הכרעת הרוב הוגנת כי היא התקבלה כתוצאה מהסכמת הצדדים השונים בוויכוח על כללי משחק שבאמצעותם תתקבל ההכרעה . הצידוק לקיומו של השלטון הדמוקרטי הוא בכך שהוא נקבע על ידי רוב 1 הבוחרים בבחירות הוגנות . " כל אדם זכאי להשתתף בהנהלת מדינתו , בין אם בהשתתפות ישירה ובין אם באמצעות נציגות שנבחרה בבחירות חופשיות " . מתוך ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם , 1948 1 הכרעת הרוב אינה מאפיין ייחודי למשטר הדמוקרטי . גם במשטרים שאינם דמוקרטיים השליטים נשענים לעתים על תמיכת הרוב ( למשל , המשטר הנאצי בשנות . ( 30-ה אך במשטרים לאדמוקרטיים לא מתקיימים מאפיינים אחרים של הדמוקרטיה , כמו ההגנה על זכויות המיעוט , שלטון החוק , הגבלת השלטון וחירויות הפרט . א מקובל להגדיר את הדמוקרטיה כשלטון העם . חוו דעתכם על ההגדרה . ב הדמוקרטיה כיום היא שלטון של נציגים . את מי ואת מה אמור לייצג הנציג שנבחר על ידי האזרחים ? את דעתו ? את דעת הקבוצה שבחרה בו ? את דעת מפלגתו ? חוו דעתכם ונמקו אותה . ג באילו מקרים רצוי לדעתכם להנהיג משאל עם ? ד הציגו נימוקים בעד ונגד משאל עם בדמוקרטיה . ה גם במשטרים שאינם דמוקרטיים מתקיימות בחירות . מה המיוחד בבחירות הדמוקרטיות ? ו כיצד ניתן ביטוי לעקרונות הדמוקרטיה בבחירות הדמוקרטיות ?
|
|