עמוד:21

כללים וחוקים אחד האמצעים המרכזיים של החברה לשמירה על החיים המשותפים של חבריה הוא הכללים והחוקים . בתהליך הוראה ולמידה של נושא החוק והכללים , חשוב לדעתנו להדגיש את המסרים האלה : החוקים עוזרים לנו לחיות יחד , החוקים הם פרי הסכמה חברתית , החוקים נקבעים ביחד על ידי כל חברי הקבוצה – הם של כולם ולמען כולם . אנו סבורים כי הדגשת היבט ים אלו של החוק תעזור לילדים להפנים את הסיבות " הנכונות " לשמירה על חוקים וציות להם : לא הפחד מפני סמכות ועונש , אלא ההכרה בכך שהחוקים הם יצירה משותפת של כולנו , למען כולנו . הקבוצה כולה שותפה בקביעת החוקים . ה חוקים הם תוצאה של הסכמה בין חברי הקבוצה ( בין במישרין ובין בעקיפין , באמצעות נציגים ) , ולכן החוקים הם של כל אחד ואחד מחברי הקבוצה . החוקים משקפים את הערכים שלנו , את סדרי העדיפויות שלנו , את מה שחשוב לנו כחברה . וכשמשהו הוא שלנו ואנחנו החלטנו עליו וקבענו אותו – יש לנו מוטיבציה לשמור עליו ולנהוג לפיו ! זוהי למעשה תמצית השיטה הדמוקרטית . אנחנו מלמדים את ערכיה ועקרונותיה , אם כי את שמה אנו מזכירים רק בעקיפין . קושי מסוים מתעורר בהקשר זה דווקא כשעוסקים בכללים וחוקים בעולם הילדים . המשפחה ובית הספר אינם , על פי רוב , מסגרות דמוקרטיות , ומטבע הדברים הילדים אינם שותפים מלאים לקביעת הכללים והחוקים במסגרות הללו . ובכל זאת – עליהם לקיים אותם . אנו מציעים לשוחח עם התלמידים על כך ולהבהיר להם שלעתים אפשר לשתף אותם בעיצוב של כללים וחוקים , ולעתים אי אפשר . במקרים שאין אפשרות לשתף את הילדים לא צריך לעשות " הצגה " של שיתוף . יש להדגיש באוזניהם שילדים אינם עצמאיים בתחומים רבים , והם עדיין זקוקים להכוונה ו לפיקוח של מבוגרים , ולכן הם אינם שותפים מלאים לקביעת הכללים והחוקים החלים עליהם . עם זאת יש לשאוף לשתף את הילדים יותר ויותר , ככל שהם מתבגרים , בקביעת הכללים והחוקים המסדירים את חייהם . רוב ומיעוט העיקרון הדמוקרטי שלפיו החלטות וחוקים מתקבלים לפי דעת הרוב – " הרוב קובע - " הוא עיקרון שהילדים מכירים מחיי היום יום ומקבלים באופן טבעי ואינטואיטיבי כעיקרון הוגן וראוי . לילדים קשה יותר לקבל את העובדה שעיקרון זה אינו מוחלט . כלומר , לרוב אסור לקבוע " בכל מחיר – " הוא אינו רשאי לפגוע במיעוט , הוא אינו רשאי לנצל את כוחו כרוב כדי להטיל על המיעוט חובות בלתי הוגנות שיפגעו בזכויותיו . הרוב קובע – כל עוד החלטותיו הגיוניות , צודקות , שוויוניות ומתחשבות במיעוט . דמוקרטיה איננה שלטון הרוב , אלא שלטון העם , והרוב בעם מחויב גם כלפי המיעוט בעם – לשמור על זכויותיו , לשמור על הוגנות כלפיו . הסוגיה של "הרוב קובע אך אינו פוגע " היא קשה להבנה . היא דורשת בדיקה - האם במצב שנוצר יש פגיעה בזכויות של המיעוט ?

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר