עמוד:71

בניסוי אחר שערך , Matthews ניתנו לילדים צילומי אוויר ומפות של אזורי מגורים , והילדים נתבקשו לסמן על גביהם את אזור מגוריהם . בניסוי זה לא התגלו השלבים שצוינו לעיל , והילדים גילו רמה טובה בהרבה של זיהוי והכרה של הסביבה . ניסוי זה מעורר כמה שאלות : האם יש בכך כדי להראות כי הניסויים תלויים בטכניקות ההבעה וביכולות התיאור וההצגה של ילדים ? האם ייתכן כי הניסויים שהוצגו אינם מציגים תיאור התפתחותי של תפיסה מרחבית , אלא דרגות שונות של יכולות מילוליות וטכניקות הבעה ? לעת עתה שאלות אלו נותרות ללא מענה . השוני בתפיסה המרחבית- סביבתית של ילדים שונים לכל אדם יש קצב התפתחות אישי ועולם התנסות סובייקטיבי . התמונה הסביבתית שלנו מכילה ידע על מקומות , שמות , נתיבים , מרחקים וגם רגשות ביחס לאותה סביבה . מעט מאוד מחקרים בחנו את הפן האישי הקיים בתמונה הקוגניטיבית של האדם . Lynch הינו החלוץ בתחום , ( 1960 ) ולטענתו הקלות שבה אפשר להבין את המבנה של רוב הערים , ולהתמצא בסביבה , מבוסס על המשיכה האסתטית . ככל שזוכרים מקום מסוים טוב יותר בחוש אחד , כך ניטיב לזוכרו בשאר חושינו . מתוך המחקרים המועטים האחרים עולה כי גישת האנשים משתנה בהתאם לציפיות , להכרת מקומות דומים ולניסיונות עבר . Hart הראה כי ידע סביבתי קשור באופן ישיר לטווח הפעילות של ילדים . ילדים שניתן להם חופש גדול יותר , הפגינו ידע סביבתי רחב יותר . כך למשל מסבירים את הידע המרחבי הרב יותר של בנים בהשוואה לבנות . דיון פסיכולוגים סביבתיים ואנשי חינוך הכירו לאחרונה בעובדה שהיחס לתפיסתם של ילדים הוערך במידה מועטה . מתוך מחקרים שנערכו בשנים האחרונות אפשר להציג עדויות חותכות התומכות ברעיון שלילדים בגיל צעיר ( 8 - 6 ) יש יכולת להבין מפות ולהשתמש בהן כדי ללמוד על העולם . למעשה קיימות שתי טענות מרכזיות . האחת - ילדים בגיל צעיר מאוד ( 5-4 ) עושים שימוש ברעיונות גיאוגרפיים . הם חושבים על העולם ( איפה אנחנו ) , מדמיינים מקומות מרוחקים ( ארצות לא נודעות , אגדות ) וכו' . השנייה - צורות גרפיות הן ויזואליות ואף טבעיות יותר ממספרים או מכתיבה , ולכן מומלץ להקדיש תשומת לב רבה יותר לנושא הצורות הגרפיות בכלל ולמפות בפרט .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר