|
|
עמוד:52
מבין שלושת הקשרים הנ " ל הקשר אדם-מרחב מתפתח בגיל הכי צעיר . ילדים צעירים מתמצאים בסביבתם הקרובה : הם יודעים לקצר דרכים , לעקוף מכשולים , ולהכיר את סביבתם גם אם מישהו עשה בה שינויים . את האינפורמציה למניפולציות הם מקבלים מהסביבה עצמה ולא מתצוגה של הסביבה ( למשל , מפה . ( הבנת הקשרים אדם-מרחב -מפה מתרחשת הרבה יותר מאוחר ודורשת שליטה בהבנת הקשרים שבין מאפיינים פיזיים של המרחב לבין המאפיינים הקרטוגרפיים של המפה . ראשית , הילד צריך להבין שהמפה מסמלת משהו . החוקרים משערים שההתפתחות הזאת מתרחשת בערך בגיל 3 ( ילד יכול להבין שכלב הצמר שלו מסמל כלב אמיתי . ( אבל הבנת המשמעות של פרטים גרפיים שונים המצויים במפות מתעכבת עד גיל בית הספר . לדוגמה , התלמידים יכולים להבין באופן כללי שתצלום אוויר מסוים מייצג עיר , אבל הם שוגים בהבנת הפרטים . כך למשל , תלמידים הצביעו על מגרש בייסבול ואמרו שהוא גיטרה , או שטחים צהובים שסימלו ערים נראו להם כביצים . יש לתלמידים שגיאות דומות גם כשמדובר במפה של סביבה מוכרת , כמו למשל תרשים של הכיתה שלהם . בהגיעם לגיל בית הספר תחום הייצוג וההסמלה מתקדם ומתפתח , אבל הקשרים אדם-מרחב-מפה ממשיכים להוות קושי . למעשה , המפות משמרות חלק מהתכונות של המרחב המקורי : את המרחק בין מקומות , את צורת המקומות , את הזוויות שלהם ואת כיוונם . המפה היא , אם כך , טרנספורמציה של המרחב , ובה מוצגות תכונות נבחרות ניתנות לזיהוי של המרחב . צריך להביא את זה בחשבון כאשר נותנים לתלמידים משימות בהקשר למפות . למשל , משימות של מיקום וכיוון יהיו יותר קלות כאשר המפה פונה לצפון מאשר כשהיא פונה לכיוון אחר . מדוע ? משום שהתצוגה של התכונות המרחביות משתנה כאשר נקודת המבט שממנה הוכנה המפה משתנה . לעתים יש צורך לסובב את המפה , ואז המתבונן צריך לדמיין את המיקום והכיוון שלו על המפה , וכן לתרגם את המפה למרחב שבו הוא מתבונן . שתי התובנות האלה נחוצות לתפישת המרחב " המוטל " במפה , מרחב שבו האדם צריך להמיר את העולם שהוא רואה מנקודת מבטו אל העולם שנראה מנקודת מבט היפותטית ה " מוטלת " במפה . היכולת הזו הולכת ומתפתחת בין גן הילדים לכיתות ה -ו של בית הספר . במחקר המתואר במאמר זה נבדקה יכולת של ילדים בגילאים שונים לקשר בין מרחב-אדם-מפה . המחקר בדק 259 ילדים בגילאי גן - כיתה ו .
|
|