עמוד:140

הסיבוכים שלו את הזקן . נחמן עם הךי כא ₪ ת שלו רק ןחמיר את המצב . היא הסתכלה על דמותה בשמשה של המטבח , אהבה את השתקפויותיה במראות , בשמשות של מכונית , בחלונות ראווה . אפילו מול כפית מבריקה לא פעם מתחה שפתיים , או משכה שערות אל המצח . הילד לא צריך להיות עד להתפוררות של הזקן , אמרה . אבא דפק עם הסכין בשולחן , ואמר , תפסיקי להשתמש בילד . אני לא מכניס את אבא שלי לשום מוסד . חוץ מזה , נחמן הוא אולי היחיד , שיש לו כל הסבלנות שבעולם בשביל הילד הזה . היא שוב לחצה את העין ואמרה , די עם הוויכוח הזה , כשהילד פה . פטרו לא חדל לשרוט את הארגז , והתנהג , כאילו הוא מצוברח מהתנאים החדשים . בשביל T : : להרגיע אותו שפכתי לו חול מהעציץ של הפיקוס . האור התמעס והלך . בכל המסבחים כבר דלק החשמל , רק שלנו היה חשוך . הם ישבו כמו שני גושים כהים משני עברי השולחן , החליפו מילים ולחצו את ה 0 ון שיישאר נמוך , אבל בשקם שבין מכונית אחת לשנייה הגיעו משפטים קרועים אל המרפסת . היא אמרה , שבבית עם שלושה גברים היא תצא מדעתה , וחוץ מזה תזכור , היא אמרה , שנחמן חי כבר עשר שנים בלי אישה , ופתאום לרעת , שבחדר הסמוך ישנה אישה , זה ישגע אותו לגמרי . אבא זז עם הכיסא אחורנית , ואמר , רק הראש המטורף שלך יכול לדמיין בכיוון הזה . פחדתי מהדיבורים . אחר כך היו נתקעות לי בראש מילים , והרגשתי , כאילו הן עושות לי c במוח . המילה "תשתקי " שרטה את האוויר . היא בלעה שתי גלולות על יד הברז , והלכה לטפל במיגךנה שלה , מורידה תריסים , וסוגרת אחריה את הדלת של החדר . אבא המשיך לשבת במטבח החשוך , ומאוחר יותר קם . בשבת בא סבא לבקר אותנו , הניח את הקסקט הישן על הברך , וכל הזמן הסתכל למטה . כשאכל , העוגה התפוררה לו על המכנסיים , והאצבעות הלבנות שלה מיהרו לקחת ולשים את מה שנפל על השטיח . סבא אמר , שהוא מצטער , ומשך את הגוף קדימה , וכופף עוד את הגב , ולמרות זאת כמה פירורים נפלו והתפזרו על השולחן . היא הסתכלה בדרך שעושה העוגה מהיד הרועדת שלו לפה , התכופפה לאסוף את הפירורים , אבל אחר כך חזרה לשבת , ועיניה בעוגה , כאילו היא יכולה בעיניה לקשור את הפירורים אל הצלחת . לפני שיתחיל השקט הגדול , רצתי למרפסת להביא את פטרו להראות אותו לסבא . סבא העמיד אותו על כף ידו הרזה , והצב לא זז , רק עמד ונשם את החום והריח והיובש של היד . וכשסבא שם אותו על רגלו , היא אמרה , נחמן , הוא 'לכלכך לך את המכנסיים . לא נכון , רציתי שפטרו יטייל לאורך הרגל של סבא , ונשוחח על צבים , צבי יבשה וצבי מים , ומה אורך הצב הכי גדול בעולם . סבא אמר , הוא זקן כמוני , הצב שלך , אבל אתה דואג לו לזקנה מכובדת , הא ? אבל צבים חיים הרבה שנים , אמרתי , והסתכלתי על פטרו . סבא סגר על פטרו עם כפות הידיים שלו , ואמר , נו אתה רואה , בלי בית אבות , ובלי קופת חולים , הם חיים הרבה זמן , ואין להם שום אספירין . היא שלחה אצבעות אל הפנים שלי , ואמרה : זו י ךיק , אתה יוצא קצת עם הצב . אנחנו צריכים לשוחח על משהו , ויש שיחות , שהן לא בשביל ילדים . היא קראה לי זוריק , כשרצתה לקבל ממני משהו , שלא הייתי חייב להסכים לו . שנאתי את השם הזה ; תמיד הגיעה אחריו בקשה . זוריק , עשה טובה , תלך ל ... זוריק , תהיה נחמד ותביא את ... העדפתי , שתקרא לי יזהר . יצאתי . DFIUIVW נשארו בסלון , כשהלכתי עם פטרו אל חאלד , שגר בגבעה , שהתחילו לבנות בה שיכון חדש . חאלד הביא לפטרו מלפפונים ירוקים . זה מהשדה שלנו , אמר . מלפפונים ארוכים כאלה לא היו בחנות . צבעם היה בהיר . פטרו חפר בהם וקרע מהם חתיכות רטובות . חאלד הניח יד כבדה על הכתף שלי ושאל , מה קרה לך ילד , היום אתה לא מדבר כלום . לא רציתי לספר לו , שבבית מדברים עכשיו עם סבא על מוסד . לא רציתי לספר לו , שסבא מתפורר , אבל רציתי להמשיך להרגיש את היד הכבדה שלו על הכתף שלי . הוא הלך לבית ,

נטע-מטח


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר