עמוד:116

הם מחכים בגוף אפילו שנים , ולפעמים אפילו איש אחד רוקד אותם . ריקוד שצריך להירקד , לא הולך לאיבוד . אני באמת מאמין שזה ככה " , אבא אמר , "כמו פסלים שנמצאים בסלע , והפסל רק משחרר אותם . או שירים , שמישהו בא ופותח להם שער , שיעופו מהכלוב " . כשאבא דיבר , רקדנית רקדה , ושנינו הסתכלנו בה . ואבא שאל ביד ובפנים : "איך היא " ? ואני עניתי בפנים : "ככה ככה " , ואז לחשתי : "זה לא ריקוד שחייב להירקד " . ואבא כל כך צחק . אם הייתי יוצא מהבית , זה היה רק ביום . בחושך , אף פעם לא יצאתי לבדי מהבית . אם הייתי רואה , שהשמש מתחילה לשקוע , הייתי מהר חוזר הביתה , לפני שהיא שוקעת . פעם הלכתי לטיילת , ועל החוף היו הרבה אנשים . הם הסתכלו על רקדנים , שרקדו על חול . והייתה שם אישה אחת . אישה יפה . והיא הסתכלה , "על והיא התקרבה והיא לחשה : "פעם אני אספר לך משהו " , והיא הלכה . ונהיה פחות אור . וחשבתי , שאני צריך לחזור הביתה , אבל שכחתי , כי הם רקדו . ואני הסתכלתי עליהם . לרקדן אחד היה על הראש כובע עגול גדול ואדום ; והוא היה בתוך המים , ולאס לאט ירד למים . וגם השמש באופק . לאט , לאס . וכשהשמש שקעה , הוא קפץ פתאום למעלה ונעלם במים , וכולם מחאו T : * - כפים , ? — — וגם אני . ואז הבנתי שהשמש באמת שקעה , ונבהלתי . התחלתי לחזור הביתה , והתבלבלתי ברחובות . הגעתי לרחוב שלא הכרתי . ולא ידעתי מה לשאול , כי שכחתי את השם של הרחוב שלנו . אני תמיד זוכר , אבל אז שכחתי . אבא אמר שהייתי בפניקה , ולכן שכחתי . ( פונה לפרפר : ( איזה יופי ! ופעם אחרת כשהלכתי לטיילת , ראיתי טלפון ציבורי , ניגשתי אליו וחייגתי הביתה . פתאום אבא ענה . אמרתי : "שלום , אבא " . ואבא שאל : "מה קרה " ? אמרתי : "אני " ... ואבא כעס : "שוב הלכת לאיבוד " !? פתאום הוא צעק : "די ! מספיק ! אץ לי כבר כוח יותר , מה קרה " !? אמרתי : "רק ... התקשרתי ... בעצמי . לא קרה דבר רע " . ואבא אמר : " לא הלכת לאיבוד ? רק התקשרת ? אז קרה דבר טוב " . בערב אבא לקח אותי לסטודיו . בסוף הריקוד אבא הסתובב , והסתובב והסתובב . ואני אמרתי : "אבא , הכי יפה בעולם זה אנשים רוקדים " . ואבא עצר ואמר : "נסה להסביר לי למה , מה אתה מרגיש " ? אמרתי : "הם נהיים הכול . כמו ים . כמו חיות . לא , לא הסברתי סוב . הם כאילו עפים " . ואבא חייך : "אז עכשיו נעוף מפה , כי יש שיעור נוסף בסטודיו " . במדרגות אמרתי : "אבא , חלמתי חלום מיוחד . אני אספר לך אותו , ואתה תנסה לרקוד אותו " . ואבא אמר : "לא . אתה תרקוד אותו " . אמרתי : "די , אבא . אני לא רוקד " . בבית אבא אמר : "אל תחשוב ששכחתי . אנחנו רוקדים עכשיו " . אמרתי : "די , אבא . אני הולך לחדר " . ואבא אמר : "אתה לא הולך עכשיו לשום מקום . אתה תנשום נשימה עמוקה , שיהיה לך הרבה הרבה חמצן בריאות " . אמרתי : "אבל אני לא רוקד , אבא . אפילו לא לפניך . לילה טוב " . ואבא אמר : "שנינו נרקוד עכשיו . בעיניים עצומות . תעצום את העיניים " .

נטע-מטח


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר