עמוד:101

פרידה : שלום . 0 לאר : 1 ( עונה רק לנוימן ) שלום , אדון חבר . אתה זה , שלא נותן כסף לאדון זיג ? נוימן מצביע על ארגז . נוימן : שב בבקשה . חבר שבתי , תשתה כוס קפה ? סלאח מתיישב יוליכה מזרחית על גבי הארגז . השאר עומדים סביבו . סלאח : יותר מד" קפה . שב . קפה . תמיד זה ככה , כשלא רוצים לשלם כסף . נוימן : חבר שבתי , תרשה לי לדבר איתך גלויות ! סלאח : למה לא ? נוימן : חבר שבתי , כפי שהבנתי מדבריו של החבר זיגי , הינך דורש שלוש מאות וחמישים לירות עבור ביתך , החברה חבובה . סלאח : ארבע מאות , אדון חבר . נוימן : הכסף אינו חשוב כרגע , חבר שבתי . סלאח : זה חשוב מאוד כרגע , אדון חבר אדון . פרידה : איזה סגנון ! סלאח : לא מדבר עם נשים . פרידה : קשה לשמוע זאת . סלאח : ( מתפרץ ) לא צריך לשמוע , גברת . נשים לא מדברות תמיד , נשים הולכות לעבוד , כביסה , ספ 1 נג ' ה , לא יושבות עם גברים לדבר . נוימן כובש את צחוקו . פרידה : אדוני היקר ! אנחנו חיים במאה העשרים ! סלאח : אני חי במעברה ! פרידה : המאה העשרים זה לא מקום לגור בו ! סלאח : גם המעברה לא ! מתוך הסר : 0 סא 7 ח שבתי , 1964

נטע-מטח


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר