עמוד:88

63 . סיפ ויי משפחות ג י - נאיל מכפר מוסלמי בצ : פון הארץ אני סיימתי את התיכון בכפר . עכשיו כשגמרתי תיכון , נרשמתי לכמה חוגים באוניברסיטאות . ובסוף בחרתי חקחו-ת . בשום פנים ואופן אני לא מתכוון להעביר עוד שנה כאן בכפר ובבית . אני רוצה לצאת ללימודים , ולא להישאר בבית . כל החברים שלי , בני הכיתה שלי , יוצאים ללמוד בירושלים , אז גם אני רוצה . לא רוצה להישאר כאן לבד . לפעמים אני מתייעץ ( עם ההורים שלי ) ולפעמים לא . כמה שאני מכיר את עצמי , בדרך כלל אני פונה להתייעצות עם אנשים שבקיאים בנושא . על פי רוב לאו דווקא ההורים שלי . אבל בנושא המשך הלימודים שלי אני בסח אתייעץ עם אבא , כי הוא זה שןממן את הלימודים שלי . היחסים שלי עם האחים והאחיות שלי הם יחסים נורמליים וטובים . את היחסים שלי עם אבא הייתי מגדיר כפ 1 שךים . בבית לא משוחחים על נושאים רגישים וכואבים . לא אני , ולא אף אחד אחר מהאחים שלי , לא חונכנו לשוחח ולשתף את ההורים שלנו בבעיות ובהתלבטויות שלנו . לא חונכנו להעלות נושאים לוויכוח בבית , וגם לא פונים אלינו בשאלות , ולא משתפים אותנו בהחלטות החשובות . כולנו גדלנו וחונכנו בבית , שהאבא נמצא במרכז , והוא מרכז בידיו את כל הכוח , הסמכות והאחריות . האחריות אצלנו בבית נופלת על איש אחד , ואבא לא רגיל להתחלק איתנו באחריות . גם לא חינכו אותנו להתבטא ולהעלות ספקות וסימני שאלה על ההחלטות של האבא . זה פשוט משהו לא רגיל ולא מקובל . האב הוא המתכנן , והוא המחליט הראשון והאחרון . אנחנו , אני והאחים שלי , רק מבצעים את ההחלטות של אבא . בבית אני מאוד תלוי באבא שלי ובמשפחה שלי , ורק כשאני יוצא החוצה , אני מתחיל להרגיש חופשי ועצמאי . אני בתור אבא בעתיד אדאג לחנך את ילד" אחרת . אני אהיה אבא ליברלי ודמוקרטי , ואני אדאג לחלוקת האחריות וליותר שיתוף . אני לעולם לא אפחיד את הילדים שלי . אני מתכוון , שאני גדלתי על הפחד , או יותר נכון להגיד , שאני מכבד את ההורים שלי מתוך פחד , ולא מתוך כבוד טהור . חוץ מזה , מבחינת יחסינו עם ההורים , ויחס ההורים אלינו , אז המצב הוא טוב . למרות שאני מרגיש לפעמים , שיש נטייה לפנק את האחיות שלי , וזה מתבטא בקניית בגדים ובמתנות מצד ההורים לאחיות שלי . עוד מעט אני יוצא ללימודים בירושלים , אבל עוד מעט זה בשבילי עוד הרבה זמן . יש לנו עוד שבוע של מסיק זיתים , של כל המשפחה , יחד עם הדודים והדודות , והבנים והבנות שלהם . כולם יעבדו במסיק , 1 כי הזיתים שלנו משותפים עם כל החמולה . T ~ : יהיה לי שב 1 ע של עבודה מאור קשה מהבוקר ועד הערב , ואני מכין את עצמי לזה עכשיו . אני גם חייב לגמור הרבה עבודה בשדה , לפני שאני יוצא לירושלים . אחרי זה לא תהיה לי עבודה פיזית קשה במיוחד , אבל יהיו לי בטח בעיות מסוג אחר , ואני אצטרך להתמודד . אני מקווה להתגבר על כל הבעיות ולהצליח בלימודים . זאת המטרה שלי עכשיו . ( מתוך : דני רבינוביץ , שתים עשרה משפחות בישראל , ( 1988 השינוי במשפחתו של נאיל לא קורה עדיין . מה הוא השינוי , שהוא מצפה לו , ולמה זה עדיין לא קורה ?

נטע-מטח


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר