עמוד:48

סימנים מבשרים ידוע לנו שמזג האוויר בכל מקום תלוי בתנאים השוררים באזורים השכנים . מכאן שכדי לחזות את התפתחות מזג האוויר יש לדעת את המתרחש באזורים סמוכים , דבר המחייב אמצעי תקשורת . בהעדרם של אלה , קשה היה לצפות להישגים מקצועיים מרשימים בתקופת התנ " ך , למשל . יחד עם זאת , כושר החיזוי שהפגינו אליהו הנביא ואחרים מעיד על מידה לא מבוטלת של תבונה . מניסיונם , לפעמים הכואב , למדו בני האדם מהם הסימנים המבשרים על שינוי ומהיכן הוא מגיע . הם פיתחו , אפוא , " כללי אצבע , " הקושרים סימנים מקדימים והמבשרים התפתחויות במזג האוויר דוגמת הכלל של אליהו , שציפה לבוא ענני הגשם מכיוון הים . כלל אצבע מוכר הוא זה הקובע ששמים אדומים מבשרים סופת רוח . כיום אנו מסוגלים להסביר את מקור הכלל . סערה נעה על פי כיוון הרוח ברום שהוא לרוב ממערב למזרח , ובמהירות שהיא כחצי ממהירותה של הרוח ברום . במצב בו נמצאת סערה ממערב לישראל , הרוחות החזקות הקשורות בה מעלות במדבר המצרי והלובי ענני אבק , המיתמרים לגובה של מספר קילומטרים . רוחות הרום מסיעות את האבק במהירות העולה על מהירות תנועת הסערה , ולכן האבק מקדים את בואה . נוכחות חלקיקי האבק ברום הגבוה גורמת לפיזור מוגבר של קרני השמש , במיוחד בצבע האדום , ה " צובע " את השמיים . החקלאי הקדמון לא ידע מהם התהליכים העומדים מאחורי התופעות , אך הכיר היטב את הסימן המבשר עצמו . הדוגמה מראה , שכללי האצבע מעוגנים היטב במציאות הגיאוגרפית של האזור בו נקבעו . אחת הדוגמאות קשורה בכלל האומר , שהילה לבנה סביב השמש או הירח מבשרת גשם . מקור הכלל הוא באזורים הממוזגים כמו אירופה או צפון ארצות הברית . ההילה היא תופעת לוואי לענני נוצה המתפשטים על פני השמיים . עננים כאלה קשורים , לרוב , בחדירה של אוויר חם לאזור קר . האוויר החם " דוחק " את האוויר הקר , עולה מעליו בתנועה אלכסונית ויוצר תוך כדי כך משטחים של עננים בגבהים שונים . על פי סדר האירועים האופייני האוויר החם , והעננות שמתפתחת בו , מגיעים תחילה לרום הגבוה ובהדרגה חודרים לשכבות יותר נמוכות , כך שהתהליך מתחיל בהופעת עננות גבוהה , וממשיך בעננות הבינונית והנמוכה , שאיתן מגיע הגשם . האוויר החם הפוקד את אזורנו , מגיע מהמדבר . זהו אוויר יבש המסוגל לכן ליצור עננות גבוהה בלבד . ההילה מבשרת אצלנו התחממות אך לא גשם . תיירים ועולים חדשים מארצות המצויות באזורים הממוזגים עלולים לפרש שלא כהלכה את הופעת ההילה . משמעות הדבר היא שכשבני אדם נוסעים ממקום למקום , ייתכן שעליהם לעדכן את כללי האצבע שהם נושאים בליבם , בטרם יישמו אותם במקום מושבם החדש . דוגמה קיצונית לכך היא הרוח הדרום מערבית בישראל בחורף . רוח מכיוון זה נחשבת בצפון הארץ כרוח מבשרת גשם , ואילו בדרום הארץ היא אות להיעדר גשם . סיבת הדבר היא מיקום הים . רוח דרום מערבית מחדירה לצפון הארץ אוויר לח היישר מהים , ולכן הסיכויים לגשם טובים , בעוד שרוח מאותו כיוון הנושבת לעבר הנגב , מחדירה אליו אוויר יבש מכיוון סיני , ואז הסיכוי לגשם קלוש .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר