עמוד:39

הערכה של הדיון – כאשר מעריכים את הדיון יש להתייחס לתבחינים האלה : הערכה פרטנית : התוכן – מוצגת עמדה מפורשת וביסוס הטיעונים באמצעות הסברים , הוכחות ודוגמות . הלשון ( מודעות לבחירות הלשוניות ) – המשלב הלשוני הולם , אין שימוש בלשון גנאי , הדיבור בלשון רהוטה , אוצר המילים מדויק והלשון תקינה . מבנה ההשתתפות ( אינטראקציה ) – התור בדיבור נלקח בנקודות המתאימות , ויש קישור לדברי המשתתפים האחרים . אופן הצגה – ההגייה ברורה , ונשמר קשר עין עם המשתתפים . תבחינים מפורטים לתלמידים ראו בספר עמ' . 83 הערכה קבוצתית : יש להעריך על פי דרכי שיתוף הפעולה של הקבוצה בשיח . רכיב זה ניתן על סמך התרשמות מאיכות הדיון ומתפקודה של הקבוצה : הדיון מתמקד בנושא בלי סטיות , קולח ורציף בלי מהלכים בולמים . חלוקת הזמן בין המשתתפים מאוזנת . משקיפים – חשוב למנות משקיפים מתוך הכיתה , ואלה יחוו דעה אובייקטיבית על הדיון . כדי להימנע מעומס , ניתן לחלק את המשימות בין המשקיפים : האחד יבדוק את תוכן הדברים , השני את התורות והאווירה , השלישי את אופן הדיבור של המשתתפים , וכדומה . תרשים של הדיון – תוך כדי הדיון אפשר לנסות לייצג את הדיון באופן ויזואלי : אילו דעות עיקריות הושמעו , מה נאמר בהן , מי הוסיף , גרע , הסתייג מדעות אלה . אפשר גם להציע את תרשים מבנה הטיעון מן הספר , כדי שהמשתתפים יוכלו להיעזר בו . הצעות לנושאים לדיון – בספר בעמ' ) 87 ובעמ' 71 טיעון ) ניתן למצוא אותה רשימת נושאים המתאימים לטיעון או לדיון בכיתה . אלה נושאים המעמידים במרכז ערכים , תופעות , רעיונות . רובם שנויים במחלוקת ולכן הם מזמנים ניסיון לשכנע . ההבחנה בין טיעון לבין דיון אינה דיכוטומית . שניהם שייכים לסוגת השכנוע , ובשניהם יש שימוש במבנים לוגיים כדי לשכנע . טיעון הוא הצגת עמדה וביסוסה , ובדיון מוצגות עמדות שונות . טיעון שיש בו טענת נגד – הוא מיני דיון . הצעה לעוד פעילות פעילות : בית שמאי ובית הלל – אפשר להביא לפני התלמידים את הסיפור על בית שמאי ובית הלל ( עירובין יג ע"ב ) ועל הסיבה לכך שההלכה נקבעה לפי בית הלל . את הטקסט מן המקורות אפשר לקרוא בקול , לנסות להבינו בעזרת שאלות הבנה , ולאחר מכן לדון בשאלה – מדוע נקבעה הלכה דווקא לפי בית הלל , האם נכון ללכת אחר המקלים והגמישים .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר