עמוד:33

ואחריה שם פועל : יש ל ... ( יש לצמצם את ,... יש לטפל ב , ( ... חשוב ל ... ( חשוב לצמצם את ,... חשוב לטבל ב , ( ... רצוי , חובה , עלינו , אין ל ... ( אין לאפשר , ( אסור , ברור ש / ... אין ספק ש ... הבנת טקסט טיעון – תהליך הבנת הטקסט מורכב מארבעה שלבים : בראש וראשונה על התלמידים לאתר את נושא המאמר , לאחר מכן עליהם לחפש את שם המחבר / ת ואת התקופה שבה פורסם המאמר כדי לבדוק האם הכותבים מוכרים להם ואם המאמר רלוונטי ועדכני . אחר כך יש לזהות את הסוגה ( האם זהו טקסט מידע ? טקסט טיעון ? ואולי טקסט הוראות , (? ואם זהו טקסט טיעון – לאתר את העמדה של כותב / ת המאמר . לבסוף יש לאתר את מסקנת הכותב / ת ואת ההמלצות לעתיד . שאלות אופייניות – לאחר קריאת הטיעון יוצגו שאלות אופייניות , כגון : מה מטרת המאמר ? מה הטענה המרכזית של הכותב / ת ? איך משכנע / ת הכותב / ת את הקוראים בצדקת הטענה ? באילו אמצעים רטוריים משתמש / ת הכותב / ת ? מה יטענו המתנגדים לטענה זו ? מומלץ להציג שאלות אלה בפני התלמידים , כדי להעמיק את הבנתם בסוגת הטיעון . שיחה עם דניאל , תלמיד כיתה ח – בשיעור שולב ריאיון אותנטי עם דניאל , תלמיד בכיתה ח . הריאיון עוסק בדרכים להבנת מאמר . לצורך הכנת הריאיון שוחחנו עם בני נוער רבים , וניסינו לבדוק עד כמה תלמידים קוראים מחוץ לכותלי בית הספר , וכן מה מניע תלמידים צעירים לקרוא . מתוך השיחות שערכנו עם בני נוער , עלה כי בני נוער מרבים לקרוא גם מחוץ לשעות הלימודים . לרוב אלה טקסטים קצרים ולא מורכבים ( מסרונים , פייסבוק , עיתוני אופנה וספורט . ( לעתים הם קוראים טקסטים מורכבים לצורך הכנת שיעורי בית ( למשל חיפוש מקורות מידע על נושא שעליו הם אמורים להרצות בכיתה ) או קריאת מאמרים ברשת על נושאים שמעניינים אותם ( כגון : כדורגל , אופנה , מוזיקה . ( חלק מבני הנוער אף קורא ספרות יפה ( בעיקר ספרי " הארי , "פוטר " פרסי . ( "קסון'ג מתוך הריאיון עולה כי אסטרטגיית טרום קריאה או קריאה ברפרוף עשויה להיות שימושית בבית הספר ומחוצה לו . כמו כן , מתוך הריאיון עולות דרכים מגוונות להבנת מילים קשות או לא מוכרות המופיעות בטקסט חדש . בסוף הריאיון המרואיין מציע דרכים להבנת הטענה המרכזית בטיעון . מטרת הריאיון היא לעורר מחשבה על התהליכים הקוגניטיביים העוברים על הקוראים בעת קריאת מאמר , ולספק לתלמידים ידע על תהליך הקריאה של קוראים מיומנים . כתיבת טיעון במרכזה של כתיבת טיעון עומדת טענה , עמדה , והכותב מבקש לשכנע את הנמענים בנכונותה . רובו של הטקסט יהיה אפוא ביסוס לטענה : נימוקים או הוכחות הנתמכים בנתונים ובעובדות , בהסברים , בדוגמאות ובהשוואות ... הטענה תבוא לרוב בפתיחה במפורש או בדרך מוסווית . בגוף המאמר יבוא ביסוס הטענה . בסיום תנוסח לרוב המסקנה הנובעת מגוף המאמר והחוזרת על הטענה הראשית . למבנה זה יכולות להיות וריאציות , למשל כאשר הכותב בוחר שלא לחשוף את טענתו בפתיחה , אלא רק לקראת הסיום . ( מתוך תה"ל , עמ' ( 58

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר