|
עמוד:232
ג . פרופ' הרב אברהם שטיינברג י רצח מתוך רחמים לאור ההלכה להלן קטעים מתוך המאמר "רצח מתוך רחמים — לאור ההלכה" מאת פו ופי הרב אברהם שטינברג , נוירולוג ילדים בכיר בבית החולים שערי צדק , מנהל המרכז לאתיקה רפואית ליד ביה"ס לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה , מחבר ועורך של האנציקלופדיה ההלכתית רפואית . הארכת ח" חולה yjON ובעיקר כזה הסובל "סורים קשים , מעוררת בעיות רפואיות , רגליות , מוסריות , חוקיות וכלכליות קשות . הבעיה נוגעת לא רק לחולה עצמו , אלא גם למשפחתו ולמכריו , וכן לרופא המספל ולצוות הרפ 1 אי הסיעודי המתעסק עמו . אי לכך לא פלא הדבר , כי בנושא זה נמצא דיונים נרחבים בין רופאים , אנשי דת , משפסנים , וגם הדיוסות מעל דפי העתונות היומית , המחווים דעתם בעקבות מאורעות ומקרים בולסים דרמתיים בסוגיה זו . [— ] עמדת ההלכה ביחס לשאלתנו לא נידונה בהרחבה רבה בספרות הפסיקה וה"שאלות ותשובות , " ולא נידונה ישירות בתלמוד ובנושאי כליו . יש להניח שמעשים כאלו היו נדירים וזרים לרוח היהדות , ולכן לא הגיעו לידי דיון מפורס . יחד עם זאת קיימים מקורות קדומים הנותנים חומר למחשבה ולליבון הבעיה , אשר אכן על פיהם נידונה השאלה בעיקר בין רבני דורנו וחכמיו . עקרונות הלכתיים בשאלת המתת החסד ברצוני להציג ולהבהיר את גישת ההלכה לפי עקרונות בסיסיים : א . ראשית וקודם לכול , לפי השקפת ההלכה ערכם של חיי האדם הוא ללא שיעור , ולפיכך אינם ניתנים לחלוקה . כל חלק וחלק מהם הוא אינסופי , ועל כן ערכם של שבעים שנה שווה בדיוק לשנייה אחת , וערכו של חולה שווה לבריא . החיים אינם ניתנים ליחסיות ולמניפולציה . ערכם של החיים הוא ערך בפני עצמו , וקדושתם עומדת מעל לכול , ואפילו מעל כל המצוות ( פרס לשלוש — גילוי עריות , שפיכות דמים ועבודה זרה [ ... ] . ( אם אנו מקבלים את ההנחה שאסור ליסול חיים — הריהו חל גם על חיים של שניות ודקות , ואם אנו מחפשים רציונליזציה וחלוקה — לעולם לא נדע מהו הגבול שבו מותר או אסור ליטול חיים . גישה יחסית כאיכות החיים ובערכיותם הביאה לתורתו של אפלכוון , שאין להשאיר נכים בחיים עקב היותם מעמסה וסרחה על החברה , שיסה שהתקבלה הלכה למעשה במדינת ספר 0 ה היוונית . ולא רחוקה היא מהתפיסה הנאצית לחסל את חולי הרוח , שכידוע רצחו שבעים אלף חולי נפש ( לאו דווקא יהודים , ( מכיוון שלדעתם אין ערך לחייהם והם מהווים מ 0 רד ציבורי , או לעצם הנאציזם הגזעני , הרואה איכות ירודה של חי גזע אנושי מסוים , ואשר על כן ניתן להשמידו . אי לכך התנגדה היהדות מאז ומעולם לדיסקרימינציה ( הבחנה , הפליה ) לגבי רצח מבחינת הזמן , וכך נקבע במשנה ; "הגוסס הריהו כחי לכל דברי'
|
|